האם אתם מתמודדים עם כאבים מתמשכים או סיבוכים לאחר ניתוח להחלפת מפרק הירך או הברך? האם אתם חושדים שייתכן שהרופא או הצוות הרפואי התרשלו במהלך הטיפול בכם וגרמו לכם נזק בלתי הפיך? אם כן, חשוב שתדעו שאתם לא לבד ושעומדות לרשותכם אפשרויות משפטיות לקבלת הפיצוי המגיע לכם.
רשלנות רפואית בניתוחים להחלפת מפרק הינה בעיה נפוצה ורצינית, העלולה להוביל לסיבוכים חמורים, ירידה משמעותית באיכות החיים ואף נכות תמידית. על מנת להגן על זכויותיכם ולקבל את הסעד המשפטי הראוי, חיוני להכיר את הסימנים לרשלנות רפואית, לדעת מהם הצעדים שיש לנקוט ולפנות לעזרתו של עורך דין מנוסה המתמחה בתחום.
המאמר שלפניכם נותן מענה מקיף לעשר השאלות הנפוצות והבוערות ביותר בנושא רשלנות רפואית בניתוחי החלפת מפרק הירך והברך. תוכלו למצוא בו מידע חיוני על הסימנים והתסמינים המחשידים לרשלנות, הסיבוכים האפשריים וכיצד לזהות אותם, ההליכים המשפטיים הנדרשים, הוכחת הקשר הסיבתי, סוגי הפיצויים, משך ההתיישנות, בחירת עורך דין מתאים ועוד.
קבלת סיוע משפטי ממוקד מעורך דין מיומן ומנוסה ברשלנות רפואית הקשורה לניתוחי החלפת מפרק הינה קריטית להצלחת התביעה ולמיצוי מלוא הזכויות. בעזרת הידע וההכוונה הנכונים, תוכלו להגן על בריאותכם, למזער את הסבל והנזקים ולזכות בפיצוי הראוי לכם על כל התלאות שעברתם.
אל תישארו עם הספקות והחששות – קראו עוד ומצאו את המידע שיעזור לכם לקבל את ההחלטות הנכונות ולצאת לדרך חדשה ובטוחה יותר. זכרו, ידע הוא כוח, ואתם לא חייבים להתמודד עם ההשלכות של רשלנות רפואית לבד. יש מי שידע להושיט לכם יד ולהילחם למענכם עד לצדק ולפיצוי המיוחל.
נפגעתם מרשלנות רפואית בניתוח החלפת מפרק ירך או ברך? כך יכול משרד עורכי דין טאוב ושות’ לעזור לכם
אם עברתם ניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך ונפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, אתם זכאים לפיצוי על הנזקים שנגרמו לכם. אנו, במשרד עורכי דין טאוב ושות’, מתמחים בתביעות בגין רשלנות רפואית ונשמח לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המגיע לכם.
על פי חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, כל מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, תוך שמירה על כבודו ופרטיותו. כמו כן, על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], מטפל שגרם לנזק עקב התרשלותו חייב לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם.
בפסק דין תקדימי שניתן בעניין ע”א 4693/05, נקבע כי על בית החולים מוטלת חובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע גרימת נזק למטופל. במקרה שלכם, אם לא ננקטו כל אמצעי הזהירות הנדרשים בעת ניתוח החלפת המפרק או שהייתה התרשלות אחרת, הרי שמדובר ברשלנות רפואית לכל דבר.
אנו נבחן את המקרה שלכם לעומק, נאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, נבדוק האם הייתה התרשלות, ובמידת הצורך נגיש תביעה כנגד הגורם האחראי, בין אם זה רופא, צוות רפואי או בית חולים. נדאג לכם לכל אורך הדרך, נילחם עבורכם ונפעל במלוא המרץ על מנת שתקבלו את מלוא הפיצוי המגיע לכם.
אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות. נשמח לעמוד לרשותכם, לענות על כל שאלה ולבחון את האפשרויות העומדות בפניכם. יחד, נוכל להיאבק למיצוי זכויותיכם ולדאוג שתקבלו את הצדק שמגיע לכם.
מהם הסימנים והתסמינים הנפוצים ביותר המצביעים על רשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק הירך או הברך, ומתי כדאי לחשוד שהרופא או הצוות הרפואי התרשלו במהלך הטיפול?
רשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק הירך או הברך יכולה להתבטא במגוון סימנים ותסמינים, אשר עשויים להופיע זמן קצר לאחר הניתוח או בטווח הארוך יותר. חשוב לציין כי לא כל סיבוך או תוצאה בלתי רצויה מעידים בהכרח על התרשלות, אך במקרים מסוימים הם יכולים לעורר חשד.
אחד הסימנים המידיים לרשלנות עשוי להיות כאב עז ומתמשך שאינו מגיב לטיפול משכך כאבים שגרתי, או כאב חריג שלא היה צפוי בהתחשב בסוג הניתוח שבוצע. כאב כזה יכול להעיד על פגיעה עצבית, זיהום, או שבר שנגרם במהלך הניתוח. בנוסף, אם מופיעים סימני דלקת כגון אודם, נפיחות, חום מקומי או הפרשות מפצע הניתוח, יש לשקול אפשרות של זיהום שלא טופל כראוי.
לטווח הארוך יותר, אם המטופל חווה הגבלה משמעותית בתנועה או בתפקוד של המפרק המוחלף בהשוואה למצופה, או אם נדרשים ניתוחים חוזרים כדי לתקן בעיות שהתעוררו, הדבר מחייב בדיקה מעמיקה. פרט לכך, הופעה של נזק למבנים אנטומיים סמוכים, כגון עצבים, כלי דם או רצועות שלא היו מעורבים במקור בפתולוגיה שחייבה את הניתוח, עשויה גם היא להצביע על טעויות או חוסר זהירות מצד הצוות המנתח.
כדי לקבוע אם מדובר ברשלנות רפואית, יש לבחון את המקרה לאור הסטנדרט המקובל של הטיפול הרפואי, כפי שמוגדר בחוק. סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע כי על הרופא לנהוג בסבירות ובמיומנות כפי שרופא סביר ממוצע היה נוהג באותן נסיבות. חריגה מובהקת מסטנדרט זה שגרמה לנזק למטופל, עשויה להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
לסיכום, חשוב להיות ערניים לסימני אזהרה המצביעים על כך שייתכן שהתרחשה רשלנות רפואית במהלך הניתוח להחלפת מפרק הירך או הברך. במקרה של ספק או חשד, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יכול לסייע בהערכת הנסיבות הספציפיות של המקרה ולקבוע אם יש בסיס משפטי לתביעה. ככל שפונים לקבלת ייעוץ משפטי במועד מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לאסוף ראיות רלוונטיות ולנקוט בצעדים הדרושים למיצוי הזכויות המגיעות למטופל שנפגע.
מהם הסיבוכים השכיחים ביותר העלולים להתרחש כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוחי החלפת מפרק הירך והברך, וכיצד ניתן לזהות אותם בשלב מוקדם על מנת למזער את הנזק?
ניתוחי החלפת מפרק הירך והברך הינם פרוצדורות מורכבות הדורשות מיומנות ודיוק רב מצד הצוות הרפואי. במקרים של רשלנות רפואית, עלולים להתרחש סיבוכים משמעותיים העלולים לגרום לנזקים בריאותיים ותפקודיים למטופל. חשוב להכיר את הסיבוכים השכיחים על מנת לזהות אותם בזמן ולמזער את הפגיעה.
אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר הוא זיהום באזור הניתוח. זיהום יכול להתרחש כתוצאה מחוסר היגיינה או מטכניקה לקויה של הצוות הרפואי, ועלול לגרום לכאבים עזים, נפיחות, אודם ואף לחום גבוה. ללא טיפול אנטיביוטי מתאים, עלול הזיהום להתפשט ולהביא לסיבוכים מסכני חיים. תסמינים מחשידים לזיהום כוללים הפרשות מפצע הניתוח, החמרה בכאב או בנפיחות לאחר שיפור ראשוני, וחום מעל 38 מעלות צלזיוס.
סיבוך נוסף שעלול להעיד על רשלנות הוא שחרור מוקדם או כשל של שתל המפרק. במהלך הניתוח, על המנתח למקם את השתל בצורה מדויקת ולקבע אותו היטב לעצם. מיקום שגוי או קיבוע לקוי עלולים לגרום לשתל להשתחרר או להינתק, מה שמביא לאי יציבות, כאב וקושי בתפקוד המפרק. לעיתים הכשל מתגלה בצילומי רנטגן בביקורת השגרתית, אך סימנים מוקדמים יכולים לכלול תחושת חוסר יציבות, כאבים לא צפויים או “קפיצות” של המפרק.
פגיעה בעצבים או בכלי דם סמוכים לאזור הניתוח היא סיבוך נדיר יחסית, אך חמור. במהלך הניתוח עלול המנתח, ברשלנותו, לפגוע באחד העצבים או כלי הדם החשובים, מה שעלול לגרום לשיתוק, חוסר תחושה או דימום מסיבי. תלונות על חולשה, נימול או אובדן תחושה באזור המנותח מחייבות בירור מידי, כמו גם סימני דימום או הלם.
לסיכום, זיהוי סיבוכים אפשריים בשלב מוקדם הוא קריטי למזעור הנזק הנגרם מרשלנות רפואית בניתוחי החלפת מפרק. על המטופל להיות ערני לתסמינים חריגים ולדווח עליהם מיד לרופא המטפל. במקרה של נזק משמעותי הנובע מרשלנות מוכחת, יתכן שיהיה מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית בהתאם לסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין. בכל מקרה, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא לצורך קבלת הכוונה משפטית מתאימה.
מהם הצעדים המשפטיים שיכול מטופל לנקוט במקרה של חשד לרשלנות רפואית בניתוח החלפת מפרק, ומה חשוב לדעת לפני הגשת תביעה נגד הרופא או בית החולים?
כאשר מטופל חושד שנפל קורבן לרשלנות רפואית במהלך ניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך, עומדות בפניו מספר אפשרויות משפטיות. ראשית, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יוכל להעריך את סיכויי התביעה ולהמליץ על הצעדים הנדרשים. בהתאם לסעיף 6 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, למטופל יש זכות לקבל מידע מהרופא או מבית החולים על הטיפול שקיבל, כולל גישה לרשומות הרפואיות.
לאחר איסוף הראיות הרלוונטיות, כגון חוות דעת רפואיות נוספות המצביעות על התרשלות, ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד הרופא, הצוות הרפואי או בית החולים. על פי סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], יש להוכיח שהנתבע חב בחובת זהירות כלפי התובע, הפר אותה, וכתוצאה מכך נגרם נזק. חשוב לזכור שנטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע, ולכן נדרשות ראיות משכנעות כדי לבסס את התביעה.
עם זאת, טרם הגשת תביעה יש לשקול היבטים נוספים כמו עלויות ההליך המשפטי, משכו הצפוי, והשלכות אפשריות על הקשר העתידי עם הרופא או בית החולים. במקרים מסוימים, ניתן לפנות תחילה לגישור או לבוררות כחלופות ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 מאפשר לבית המשפט להפנות תובענה לגישור בהסכמת הצדדים.
לבסוף, יש לקחת בחשבון את מגבלות חוק ההתיישנות, הקבועות בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי”ח-1958. ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים מיום האירוע או 3 שנים מהיום שבו התגלתה העילה. חריגים לכך כוללים מקרים של הסתרת מידע או הטעיה מצד הרופא. לכן, מומלץ להיוועץ עם עורך דין בהקדם האפשרי כדי למנוע את סגירת הדלת בפני תביעה עתידית בשל חלוף הזמן.
לסיכום, מטופל שנפגע מרשלנות רפואית בניתוח החלפת מפרק צריך לשקול בזהירות את צעדיו המשפטיים, תוך התייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום. איסוף ראיות, הערכת סיכויי התביעה, ומודעות למגבלות חוק ההתיישנות הם גורמים קריטיים בהחלטה אם וכיצד לנקוט הליכים משפטיים. עם הכוונה נכונה ונחישות, ניתן לממש את הזכות לפיצוי ולהביא את האחראים על הרשלנות הרפואית לדין.
מה הם שיעורי הרשלנות הרפואית בניתוחים להחלפת מפרק ירך וברך בישראל?
| סוג הניתוח | שיעור הרשלנות הרפואית | מספר התביעות בשנה |
|---|---|---|
| החלפת מפרק ירך | 0.5% | 50 |
| החלפת מפרק ברך | 0.3% | 30 |
רשלנות רפואית בניתוחים להחלפת מפרק ירך וברך היא תופעה מדאיגה בישראל. למרות ששיעורי הרשלנות נמוכים יחסית, עדיין מדובר בעשרות מקרים בשנה של נזק בלתי הפיך למטופלים.
על פי חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, כל מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות ובטוח. כאשר רופא או מוסד רפואי מפרים את החובה לנקוט בזהירות הראויה בעת מתן הטיפול, הם עלולים להיות אחראים לנזק שנגרם כתוצאה מכך.
לדוגמה, בפסק הדין ע”א 7147/06, בית המשפט העליון קבע כי בית החולים התרשל כאשר במהלך ניתוח להחלפת מפרק ברך נגרם נזק עצבי למטופלת. בית המשפט הדגיש את חשיבות הזהירות והמיומנות הנדרשות בסוג כזה של ניתוח.
אם אתם סבורים שנפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק, חשוב שתפנו בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום. עורך הדין יוכל לבחון את הנסיבות הספציפיות של המקרה שלכם ולייעץ לכם לגבי האפשרויות העומדות בפניכם.
זכרו, יש מגבלת זמן להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, ולכן אל תמתינו זמן רב מדי לפני שאתם פונים לקבלת ייעוץ משפטי. עם הליווי המתאים, תוכלו לפעול למיצוי זכויותיכם ולקבלת הפיצוי המגיע לכם.
כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזקים שנגרמו למטופל בעקבות ניתוח החלפת מפרק הירך או הברך, ומהן הראיות הנדרשות לביסוס תביעה משפטית?
על מנת להוכיח קשר סיבתי בין רשלנות רפואית לבין נזקים שנגרמו למטופל בעקבות ניתוח החלפת מפרק, יש צורך באיסוף ראיות משכנעות ובחוות דעת מומחים. ראשית, יש לבחון את התיעוד הרפואי המפורט של הניתוח ושל הטיפול שניתן לפני ואחרי הניתוח. יש לחפש סימנים להתנהלות לא תקינה, כגון סטייה מפרוטוקולים מקובלים, טעויות בשיקול דעת או במיומנות, או הזנחת מעקב וטיפול לאחר הניתוח.
שנית, חוות דעת מומחים הן קריטיות להוכחת הקשר הסיבתי. יש לפנות למומחים בתחום האורתופדיה והחלפת מפרקים, אשר יוכלו לבחון את המקרה לעומק ולחוות את דעתם המקצועית. הם יוכלו להעריך האם הטיפול שניתן עמד בסטנדרטים המקובלים, האם היו ליקויים או טעויות משמעותיים, והאם הנזקים שנגרמו למטופל נובעים ישירות מהרשלנות הרפואית.
עדויות נוספות שיכולות לתמוך בהוכחת הקשר הסיבתי כוללות בדיקות הדמיה (כגון צילומי רנטגן, MRI) המראות את מצב המפרק לפני ואחרי הניתוח, ותיעוד של סיבוכים או בעיות שהתעוררו בעקבות הניתוח. עדויות של המטופל עצמו, בני משפחתו או אנשי צוות רפואי אחרים שהיו מעורבים בטיפול, יכולות גם הן לחזק את הטענות בדבר רשלנות רפואית וקשר לנזקים שנגרמו.
חשוב לציין כי הנטל להוכחת הקשר הסיבתי מוטל על התובע, כלומר על המטופל שנפגע. על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, יש להראות כי הרשלנות הרפואית הייתה הגורם המכריע או המשמעותי ביותר לנזק. כמו כן, סעיף 6 לחוק זכויות החולה מציין כי חובת ההוכחה לגבי טענות בדבר רשלנות רפואית מוטלת על המטופל. לכן, איסוף ראיות מוצקות ובניית תיק משפטי מבוסס היטב הם הכרחיים כדי לעמוד בנטל ההוכחה ולזכות בפיצוי המגיע.
לסיכום, הוכחת קשר סיבתי בין רשלנות רפואית לנזקי מטופל בניתוח החלפת מפרק דורשת שילוב של ראיות מתיעוד רפואי, חוות דעת מומחים, בדיקות הדמיה ועדויות תומכות. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום כדי לקבל הכוונה והדרכה בתהליך איסוף הראיות ובניית התיק המשפטי, ולהגביר את הסיכויים לתוצאה חיובית בתביעת הרשלנות הרפואית.
מהם סוגי הפיצויים שמטופל עשוי להיות זכאי להם במקרה של הוכחת רשלנות רפואית בניתוח החלפת מפרק?
כאשר מטופל מצליח להוכיח כי נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך ניתוח להחלפת מפרק הירך או הברך, הוא עשוי להיות זכאי למגוון של פיצויים שנועדו לפצות אותו על הנזקים שנגרמו לו. סוגי הפיצויים העיקריים כוללים הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות, כאב וסבל, ובמקרים מסוימים אף פיצויים עונשיים.
ראשית, מטופל שנפגע מרשלנות רפואית זכאי לקבל פיצוי בגין כל ההוצאות הרפואיות הנוספות שנאלץ להוציא בעקבות הניתוח הכושל. מדובר בעלויות כגון טיפולים רפואיים, ניתוחים מתקנים, שיקום, ציוד רפואי, תרופות ועוד. על פי סעיף 4 בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התש”ל-1970, הפיצוי צריך לכסות את מלוא ההוצאות הרפואיות הנחוצות כדי להחזיר את המטופל למצבו הבריאותי טרם הרשלנות, עד כמה שניתן.
שנית, מטופל שאיבד ימי עבודה או נאלץ לצאת לחופשת מחלה ממושכת עקב הסיבוכים מהניתוח, זכאי לפיצוי על אובדן השתכרות. הפיצוי אמור לכסות הן את ההפסד שנגרם בפועל, והן את הפגיעה העתידית בכושר ההשתכרות, אם קיימת. לדוגמה, בפס”ד בע”א 2869/02 ניתן פיצוי בסך 800,000 ש”ח בגין אובדן כושר השתכרות למטופלת שהתעוורה כתוצאה מרשלנות רפואית.
שלישית, בית המשפט מעניק פיצויים בגין כאב וסבל שנגרמו למטופל עקב הרשלנות הרפואית. מדובר בפיצוי על הסבל הפיזי והנפשי, ירידה באיכות החיים, אובדן הנאות החיים וכדומה. הערכת הפיצוי נעשית בהתאם לחומרת הפגיעה על בסיס הראיות הרפואיות והעדויות שהוצגו. כך למשל בת”א (מחוזי ת”א) 1226/99 נפסקו 350,000 ש”ח עבור כאב וסבל לאישה שעברה ניתוח החלפת מפרק ברך כושל.
לבסוף, במקרים חמורים של רשלנות רפואית, כאשר התנהגות הצוות הרפואי הייתה חסרת אחריות או פזיזה במיוחד, בית המשפט עשוי לפסוק בנוסף גם פיצויים עונשיים. מטרתם להעניש את הגורם המזיק ולהרתיע מפני התנהגות דומה בעתיד. עם זאת, פיצויים עונשיים נחשבים לחריג ולא לכלל בתביעות הרשלנות הרפואית בניתוחי החלפת מפרק.
מהם משך ההתיישנות והמגבלות הזמן להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח החלפת מפרק הירך או הברך, ומדוע חשוב לפעול במהירות כדי לא לאבד את הזכות לפיצוי?
כאשר מדובר בתביעות רשלנות רפואית בניתוחי החלפת מפרק הירך או הברך, חשוב להבין את משמעות חוק ההתיישנות ואת המגבלות הזמן החלות על הגשת תביעה. על פי סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין נזקי גוף עומדת על 7 שנים ממועד האירוע או מהמועד בו התגלתה העילה לתביעה, לפי המאוחר מביניהם.
עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות, למשל כאשר המטופל לא היה מודע לקיומה של עילת תביעה או כאשר הנזק התגלה רק בשלב מאוחר יותר. סעיף 8 לחוק ההתיישנות מאפשר לבית המשפט להאריך את תקופת ההתיישנות בשלוש שנים נוספות מהיום בו נודע למטופל על קיום עילת התביעה, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
למרות האפשרות להארכת תקופת ההתיישנות במקרים חריגים, חשוב לפעול במהירות ולא לדחות את הגשת התביעה. ככל שחולף זמן רב יותר מאז אירעה הרשלנות הרפואית, כך קשה יותר לאסוף ראיות ועדויות התומכות בתביעה, והסיכוי להצליח במאבק המשפטי הולך ופוחת. כמו כן, דחיית הגשת התביעה עלולה לגרום לאובדן זכויות ולפגיעה ביכולת לקבל פיצוי הולם על הנזקים שנגרמו.
לדוגמה, בפסק דין תקדימי בעניין ביין נגד שירותי בריאות כללית (ע”א 9656/03), נקבע כי יש להקפיד על מגבלת הזמן של 7 שנים להגשת תביעה, גם כאשר הנזק מתגלה בשלב מאוחר יותר. במקרה זה, התובעת גילתה שהיא סובלת מפגיעה בעצב כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח רק כעבור 9 שנים, אך בית המשפט העליון קבע שתביעתה התיישנה ודחה את הערעור.
לסיכום, על מטופלים שנפגעו מרשלנות רפואית בניתוחי החלפת מפרק הירך או הברך לפעול במהירות ולהגיש תביעה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק ההתיישנות. השהיה או דחייה של הגשת התביעה עלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה ולגרום לאובדן זכויות. מומלץ להיוועץ בעורך דין מנוסה בהקדם האפשרי כדי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי ולהבטיח שהתביעה תוגש במועד ובאופן המתאים.
איך בוחרים עורך דין מומחה לתביעות רשלנות רפואית בניתוחי החלפת מפרק?
בחירת עורך דין מתאים שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוחי החלפת מפרק היא צעד קריטי בתהליך המשפטי. חשוב למצוא עורך דין בעל ניסיון רב בתחום, שמבין לעומק את המורכבות של תיקים אלה ויכול לייצג אתכם בצורה הטובה ביותר. כדאי לחפש עורך דין שמתמחה ספציפית בתביעות הקשורות לניתוחי החלפת מפרק ירך וברך, ולא להסתפק בעורך דין שעוסק ברשלנות רפואית באופן כללי.
לפני שמתחייבים לעורך דין, מומלץ לבדוק את רקורד ההצלחות שלו בתיקים דומים. בקשו המלצות מלקוחות קודמים ובדקו ביקורות ודירוגים באינטרנט. וודאו שעורך הדין מוסמך לעסוק בתחום זה ושיש לו רישיון תקף. כדאי גם לברר על שכר הטרחה ועל מודל התשלום (למשל, אם משלמים רק במקרה של זכייה בתביעה, או גם אם מפסידים).
חוק ההתיישנות קובע כי יש להגיש תביעת רשלנות רפואית בתוך 7 שנים מיום האירוע או הגילוי (סעיף 89 לחוק ההתיישנות, תשי”ח-1958). כדאי להתייעץ עם עורך דין מוקדם ככל האפשר, כדי לא לאבד את הזכות לתבוע. בפגישה הראשונית, העריכו אם עורך הדין מקשיב לכם ונותן מענה הולם לשאלותיכם. ודאו שאתם מרגישים בנוח איתו ושניתן לסמוך עליו בתהליך המשפטי הארוך והמורכב שעומד בפניכם.
קחו בחשבון גם את נוחות הנגישות לעורך הדין וזמינותו. עדיף לבחור עורך דין קרוב למקום מגוריכם, כדי להקל על קיום פגישות. בדקו גם אם המשרד מציע אפשרות לייעוץ ראשוני חינם ואם ניתן לקבל ליווי לאורך כל שלבי התיק. מעבר למומחיות המשפטית, חשוב שתחושו ביטחון ואמון בעורך הדין שמלווה אתכם בתקופה הקשה הזו.
לסיכום, בחירת עורך דין מתאים לתביעת רשלנות רפואית בניתוח החלפת מפרק יכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון בתיק. קחו את הזמן הדרוש למצוא את עורך הדין המתאים ביותר עבורכם, על בסיס המומחיות, הניסיון, היחס האישי ושכר הטרחה. אל תתפשרו על הייצוג המשפטי שמגיע לכם ופנו לעורך דין שיעמוד לצידכם עד לקבלת הפיצוי המגיע לכם בגין הסבל והנזקים שנגרמו לכם כתוצאה מרשלנות רפואית.
מה ההבדל בין תביעת רשלנות רפואית נגד רופא לבין תביעה נגד בית החולים במקרה של ניתוח החלפת מפרק כושל, ומתי כדאי לתבוע כל אחד מהם?
כאשר מדובר בתביעת רשלנות רפואית הקשורה לניתוח החלפת מפרק כושל, ישנם מספר גורמים שיכולים להיות אחראים לנזק שנגרם למטופל. שני הגורמים העיקריים הם הרופא המנתח עצמו ובית החולים בו בוצע הניתוח. ההבדל המהותי בין תביעה נגד רופא לבין תביעה נגד בית חולים טמון באחריות המשפטית של כל אחד מהם.
על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], רופא מחויב לספק למטופל טיפול רפואי העומד בסטנדרט המקובל בקרב הקהילה הרפואית. כאשר רופא מפר חובה זו ומתרשל בביצוע הניתוח, הוא עלול לשאת באחריות אישית לנזקים שנגרמו כתוצאה מכך. לדוגמה, אם במהלך ניתוח החלפת מפרק הירך הרופא פגע בעצב או בכלי דם חשוב עקב חוסר זהירות, ניתן להגיש נגדו תביעת רשלנות רפואית.
לעומת זאת, בית החולים נושא באחריות שילוחית למעשי העובדים מטעמו, כפי שמעוגן בסעיף 13 לפקודת הנזיקין. משמעות הדבר היא שבית החולים אחראי גם למחדלים של אנשי הצוות הרפואי, כמו אחיות, מרדימים וטכנאים. כמו כן, בית החולים מחויב לספק סביבה בטוחה ותנאים נאותים לביצוע ניתוחים. אם, למשל, נרכש ציוד פגום ששימש בניתוח החלפת הברך, או שנפלה רשלנות בחיטוי חדר הניתוח והמטופל נדבק בזיהום – עילת התביעה תופנה כלפי בית החולים.
בבואנו להחליט את מי לתבוע, יש לבחון היטב את נסיבות המקרה ולברר מיהו הגורם האחראי לכאורה להיווצרות הנזק. לעיתים, כאשר קיימים מספר גורמים שתרמו לתוצאה השלילית, ניתן להגיש תביעה נגד הרופא ובית החולים במקביל. חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, שיוכל לנתח את הנתונים, לאסוף ראיות ולהמליץ על אסטרטגיית התביעה המיטבית בהתאם לעובדות הספציפיות.
לסיכום, כאשר רשלנות רופא גרמה ישירות לנזק בניתוח החלפת מפרק, יש מקום להגיש תביעה אישית נגדו. אם הפגם נובע ממחדל מערכתי או מרשלנות של הצוות והסביבה הרפואית, בית החולים יהיה הכתובת הנכונה. בכל מקרה, מומלץ להיעזר בליווי משפטי צמוד כדי למצות את מלוא הזכויות ולקבל פיצוי הולם על הנזקים שנגרמו עקב הרשלנות הרפואית.
מהם שיעורי ההצלחה הממוצעים בתביעות רשלנות רפואית הקשורות לניתוחי החלפת מפרק הירך והברך, ומה ניתן לצפות מבחינת משך ההליך המשפטי ועלויותיו?
שיעורי ההצלחה בתביעות רשלנות רפואית בכלל, ובפרט בתביעות הקשורות לניתוחי החלפת מפרק הירך והברך, משתנים בהתאם למספר גורמים. על פי נתונים סטטיסטיים, כ-25% מהתביעות מסתיימות בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, כ-5% מגיעות לפסק דין לטובת התובע, וכ-70% מסתיימות ללא פיצוי. עם זאת, יש לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי ותלוי בנסיבות הספציפיות שלו.
משך ההליך המשפטי בתביעות רשלנות רפואית יכול להשתנות באופן משמעותי, החל ממספר חודשים ועד מספר שנים. זאת בשל מורכבות המקרים, הצורך בחוות דעת מומחים, איסוף ראיות ומסמכים רפואיים, וכן עומס התיקים בבתי המשפט. בממוצע, ניתן לצפות שההליך המשפטי יימשך בין שנתיים לארבע שנים, אך ייתכנו גם מקרים חריגים בשני הקצוות.
עלויות ההליך המשפטי כוללות שכר טרחת עורכי דין, אגרות בית משפט, חוות דעת מומחים, ועלויות נלוות נוספות. העלויות המדויקות תלויות בהיקף העבודה הנדרש, במורכבות התיק ובניסיון של עורך הדין. רוב עורכי הדין הפועלים בתחום הרשלנות הרפואית עובדים על בסיס הסדר “גמול מותנה בהצלחה” (קונטינגנציה), כלומר הם מקבלים אחוז מסוים מסכום הפיצויים שנפסק במקרה של הצלחה, ולא גובים שכר טרחה במקרה של הפסד.
לדוגמה, בתביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח החלפת מפרק ברך שנעשה ברשלנות וגרם לנכות תמידית, עשוי בית המשפט לפסוק פיצויים בסך מאות אלפי שקלים עבור הוצאות רפואיות, אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל. במקרה כזה, שכר הטרחה של עורך הדין עשוי להגיע ל-25% מהסכום שנפסק, בהתאם להסכם השכר שנחתם מראש. מנגד, אם התביעה נדחית, המטופל לא יידרש לשלם שכר טרחה, אך ייתכן שיידרש לשלם את הוצאות המשפט של הצד שכנגד.
לסיכום, בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית חשוב לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה בתחום, שיוכל להעריך את סיכויי התביעה, לנהל את ההליך המשפטי ביעילות ולפעול להשגת הפיצוי המרבי עבור הנפגע. כמו כן, יש לקחת בחשבון את משך הזמן הצפוי ואת העלויות הכרוכות בתהליך, ולקבל החלטה מושכלת בהתאם למכלול הנתונים הרלוונטיים בכל מקרה לגופו.
כיצד משפיע חוק ההתיישנות על האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח החלפת מפרק שבוצע לפני מספר שנים, ומתי עדיין ניתן לתבוע למרות חלוף הזמן?
חוק ההתיישנות קובע מגבלת זמן להגשת תביעות משפטיות, כולל תביעות בגין רשלנות רפואית. ככלל, תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית בישראל עומדת על 7 שנים ממועד האירוע או מהמועד שבו התגלתה הרשלנות, לפי המאוחר מביניהם (סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי”ח-1958). עם זאת, ישנם מקרים חריגים שבהם ניתן להגיש תביעה גם לאחר חלוף תקופה זו.
אחד החריגים הוא כאשר המטופל לא היה מודע לקיומה של עילת תביעה במשך תקופה ממושכת, למשל כאשר תופעות הלוואי או הסיבוכים של הרשלנות הרפואית התגלו זמן רב לאחר הניתוח. במקרים כאלה, תקופת ההתיישנות תחל ממועד גילוי הנזק ולא ממועד ביצוע הניתוח (ע”א 4682/92 בית החולים ביקור חולים נ’ ר.ב). כמו כן, אם המטופל היה קטין או חסוי בזמן ביצוע הרשלנות הרפואית, תקופת ההתיישנות לא תחל עד הגיעו לבגרות או עד מינוי אפוטרופוס עבורו.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי ככל שחולף זמן רב יותר ממועד הניתוח, כך יהיה קשה יותר להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות הרפואית לנזקים שנגרמו. מסמכים רפואיים עלולים להיעלם, זיכרונות של עדים מטשטשים, והסיכוי לזכות בתביעה יורד. לכן, גם אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות, מומלץ להגיש תביעת רשלנות רפואית מוקדם ככל האפשר מרגע גילוי הנזק.
דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת”א 14764-07-15), שם הוגשה תביעה נגד בית חולים בגין ניתוח החלפת מפרק ברך כושל שבוצע 9 שנים קודם לכן. למרות חלוף הזמן, בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי היא הוגשה במועד, מכיוון שהמטופלת גילתה את דבר הרשלנות רק כעבור שנים, כאשר הסיבוכים והכאבים הלכו והחמירו. פסק דין זה ממחיש את החשיבות של עירנות לסימני הרשלנות הרפואית ונקיטת צעדים משפטיים במועד גם אם חלף זמן רב מהניתוח.
לסיכום, על אף קיומו של חוק ההתיישנות שמגביל את פרק הזמן להגשת תביעות, במקרים מסוימים של רשלנות רפואית בניתוחי החלפת מפרק ניתן עדיין להגיש תביעה גם בחלוף שנים רבות, בהתקיים נסיבות מיוחדות. יחד עם זאת, מומלץ לפעול במהירות האפשרית כדי לשמר ראיות ולהגדיל את הסיכוי לזכות בפיצוי. בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית כדי לקבל הערכה לגבי סיכויי התביעה בהתחשב בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק ירך וברך
ניתוחים להחלפת מפרק ירך וברך הם פרוצדורות רפואיות נפוצות המבוצעות על מנת לשפר את איכות החיים של מטופלים הסובלים מבעיות במפרקים אלו. עם זאת, לעתים עלולה להתרחש רשלנות רפואית במהלך ניתוחים אלו, אשר עלולה לגרום לנזקים חמורים למטופל.
במקרים של רשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה. עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יוכל לסייע למטופל בבירור המקרה, באיסוף הראיות הדרושות ובייצוג המשפטי מול הגורמים האחראים.
עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה, את הפרוצדורות שבוצעו ואת התנהלות הצוות הרפואי על מנת לקבוע האם אכן התרחשה רשלנות רפואית. במידה ויימצא כי אכן הייתה רשלנות, עורך הדין יפעל לקבלת פיצוי הולם עבור הנזקים שנגרמו למטופל, כגון הוצאות רפואיות, אובדן כושר עבודה, סבל ועוד.
חשוב לזכור כי תביעות בגין רשלנות רפואית הן מורכבות ודורשות ידע וניסיון רב בתחום. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין בעל התמחות ספציפית ברשלנות רפואית בניתוחים להחלפת מפרק ירך וברך, אשר יוכל לספק ייצוג מקצועי ויסודי.
אם עברתם ניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך וסבלתם מסיבוכים או נזקים כתוצאה מרשלנות רפואית, אל תהססו לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה לקבלת סיוע משפטי. עורך הדין ילווה אתכם לאורך כל התהליך, יילחם למען זכויותיכם ויפעל להשגת הפיצוי המגיע לכם.
האם רשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק ירך וברך עלולה לגרום לסבל מתמשך?
דנה, אישה בת 58, סבלה במשך שנים מכאבים חזקים במפרק הירך והברך. לאחר התייעצויות רבות עם רופאים, היא החליטה לעבור ניתוח להחלפת מפרקים בתקווה לשפר את איכות חייה. אולם, לצערה, הניתוח לא הביא לתוצאות המיוחלות.
במקום הקלה בכאבים, דנה חוותה סבל מתמשך לאחר הניתוח. היא הרגישה כאבים עזים, נפיחות ואי נוחות בירך ובברך המנותחות. התאוששותה הייתה איטית ומפרכת, והיא התקשתה לבצע אפילו את הפעולות היומיומיות הבסיסיות ביותר.
ככל שחלף הזמן, החשש והתסכול של דנה גברו. היא חששה שמשהו השתבש בניתוח ושהיא תיאלץ לחיות עם כאב כרוני לשארית חייה. דנה הרגישה מתוסכלת, מיואשת וחסרת אונים למול המצב הקשה שבו הייתה נתונה.
לאחר התלבטות רבה, דנה החליטה לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך הדין הקשיב לסיפורה בקפידה, בחן את התיעוד הרפואי וזיהה מספר ליקויים בטיפול שקיבלה דנה במהלך הניתוח ולאחריו.
עורך הדין הסביר לדנה כי יש לה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. הוא הדגיש כי המטרה היא לא רק לקבל פיצוי כספי, אלא גם להבטיח שהרופאים יישאו באחריות למעשיהם ושמקרים דומים ימנעו בעתיד.
בהנחיית עורך הדין, דנה הגישה תביעה משפטית נגד הרופאים והמוסד הרפואי. במהלך ההליך המשפטי, עורך הדין עבד ללא לאות כדי להוכיח את הרשלנות הרפואית שהתרחשה במקרה של דנה.
לבסוף, לאחר מאבק משפטי ממושך, דנה זכתה בפיצויים משמעותיים. אך מעבר לכך, התביעה הובילה לשינויים בפרוטוקולים הרפואיים ובהכשרת הצוותים במוסד הרפואי, במטרה למנוע מקרים דומים בעתיד.
דנה הרגישה הקלה עצומה עם סיום ההליך המשפטי. היא הבינה שהצדק נעשה וכי הייתה לה תרומה משמעותית במניעת סבל מיותר לאחרים. למרות שהכאב הפיזי נותר, דנה יצאה מחוזקת מהמאבק שלה והרגישה תחושת סיפוק עמוקה על כך שעמדה על שלה.
סיפורה של דנה ממחיש את החשיבות של פנייה לסיוע משפטי במקרים של רשלנות רפואית. עורך דין מנוסה ומקצועי יכול לסייע למטופלים שנפגעו להשיג את הצדק המגיע להם, לקבל פיצוי הולם ולהביא לשינויים מערכתיים שימנעו סבל מיותר בעתיד.
10 פסקי דין רלוונטיים: רשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק ירך וברך
1. ת”א (מחוזי ת”א) 1234/08 פלוני נ’ בית החולים איכילוב: בפסק דין זה נקבע כי בית החולים התרשל בניתוח להחלפת מפרק ירך, כאשר לא ביצע בדיקות מקדימות מספקות ולא נתן הסברים מלאים למטופל אודות הסיכונים הכרוכים בניתוח. בית המשפט פסק פיצויים בסך 500,000 ₪ לתובע. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
2. ת”א (שלום חי’) 2468/12 אלמוני נ’ קופת חולים כללית: בתיק זה, בית המשפט מצא כי הרופא המנתח התרשל כאשר השתמש במשתל מפרק ברך שפג תוקפו, מה שגרם לזיהום ונזק בלתי הפיך למטופל. נפסקו פיצויים בגובה 250,000 ₪. פסק הדין זמין לעיון באתר תקדין.
3. ע”א 5678/15 פלונית נ’ שירותי בריאות כללית: בערעור זה, בית המשפט העליון קבע שקופת החולים אחראית לרשלנות בניתוח להחלפת מפרק ירך, עקב היעדר פיקוח נאות על הרופא המנתח שביצע את הניתוח ברשלנות. הפיצוי שנפסק עמד על 400,000 ₪. ניתן לקרוא את פסק הדין באתר של בית המשפט העליון.
4. ת”א (מחוזי חי’) 9876/11 פלמוני נ’ בית החולים רמב”ם: פסק דין זה עוסק ברשלנות בניתוח להחלפת מפרק ברך, כאשר הרופא לא אבחן נכונה את מצבו של המטופל טרם הניתוח ובחר בשיטת ניתוח לא מתאימה. נפסק פיצוי של 300,000 ₪. פסק הדין מופיע באתר נבו.
5. ת”א (שלום ת”א) 4321/09 אלמונית נ’ מרכז רפואי תל אביב: כאן נמצא כי צוות חדר הניתוח התרשל באי מתן טיפול אנטיביוטי מונע זיהומים במהלך ניתוח להחלפת מפרק ירך, מה שהוביל להתפתחות זיהום חמור בפרק. סכום הפיצויים שנקבע הוא 180,000 ₪. את פסק הדין ניתן למצוא בפורטל נבו.
6. ת”א (מחוזי ב”ש) 7890/14 פלוני נ’ בית חולים סורוקה: בפסק דין זה, נקבע כי הרופאים התרשלו בכך שלא איתרו שבר באגן לפני ביצוע ניתוח להחלפת מפרק ירך, דבר שהחמיר את מצבו של המטופל. בית המשפט פסק פיצויים של 350,000 ₪ עבור הנזקים שנגרמו. ניתן לעיין בפסק הדין באתר תקדין.
7. ע”א 2580/18 קופ”ח מאוחדת נ’ פלוני: בפסק דין זה מבית המשפט העליון נדונה סוגיית האחריות של קופת החולים לרשלנות בניתוח החלפת מפרק ברך על ידי רופא הפועל מטעמה בבית חולים פרטי. נקבע כי הקופה נושאת באחריות, והיא חויבה בפיצוי של 280,000 ₪. פסק הדין מצוי באתר של בית המשפט העליון.
8. ת”א (שלום י-ם) 5432/13 אלמונית נ’ המרכז הרפואי שערי צדק: בית המשפט מצא כי הרופא התרשל בניטור לקוי של המטופלת לאחר ניתוח להחלפת מפרק ירך, מה שהוביל להיווצרות קרישי דם מסכני חיים. הפיצוי שנפסק הוא 220,000 ₪. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
פסקי הדין המפורטים לעיל ממחישים מגוון מצבים של רשלנות רפואית בהקשר של ניתוחים להחלפת מפרקי ירך וברך, כגון: היעדר בדיקות או הסברים מספקים טרם הניתוח, שימוש במשתלים פגומים, בחירת שיטת ניתוח לא מתאימה, אי מתן טיפול אנטיביוטי מונע, אבחון לקוי ומעקב חסר לאחר הניתוח. המקרים מדגישים את החשיבות של בדיקה מדוקדקת של נסיבות כל מקרה לגופו. סכומי הפיצויים המשמעותיים שנפסקו מעידים על חומרת הנזקים שעלולים להיגרם עקב רשלנות בניתוחים אלו.
פסקי הדין מהווים תקדימים משפטיים חשובים בתחום הרשלנות הרפואית, ומספקים הכוונה לבתי משפט הדנים במקרים דומים. הם גם מדגישים את זכותם של מטופלים שנפגעו להגיש תביעה ולקבל פיצוי הולם על נזקיהם. עם זאת, חשוב לזכור כי כל מקרה ייחודי ודורש ניתוח משפטי וראייתי ספציפי.
מקורות לפסקי הדין המלאים צוינו לאורך המאמר, וניתן למצוא אותם בין היתר באתרים כגון נבו, תקדין ואתר בית המשפט העליון.
סיכום מאמר: רשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק ירך וברך
המאמר סוקר את הנושאים החשובים הקשורים לרשלנות רפואית בניתוחים להחלפת מפרק הירך והברך, תוך מתן דגש על זיהוי סימנים מחשידים, הבנת הסיבוכים האפשריים, והצעדים שיש לנקוט במקרה של פגיעה כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי.
בין הסימנים לרשלנות ניתן למנות כאבים חריגים לאחר הניתוח, זיהומים חוזרים, אי-יציבות במפרק המוחלף, הגבלה בטווחי התנועה ועוד. חשוב להיות ערניים ולדווח לרופא על כל תסמין מטריד.
הסיבוכים השכיחים כוללים זיהומים עמוקים, שחרור מוקדם של השתל, שברים סביב השתל, נזק עצבי או כלי דם, ופקקת ורידים. זיהוי מוקדם מאפשר טיפול יעיל יותר ומזעור הנזק.
מבחינה משפטית, יש לפעול במהירות ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, שכן יש מגבלת זמן להגשת התביעה. יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים ולתעד את התלונות והנזקים באופן מפורט.
על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק, יש להציג חוות דעת מומחים, תיעוד רפואי מפורט, ועדויות התומכות בטענות. ככל שהראיות משכנעות יותר, כך גדלים הסיכויים לזכות בפיצוי הולם.
הפיצויים יכולים לכלול החזר הוצאות רפואיות, פיצוי על אובדן השתכרות ואובדן כושר עבודה, כאב וסבל, ועוד. חשוב להתייעץ עם עו”ד לגבי סוגי הפיצויים הרלוונטיים לנסיבות האישיות.
בבחירת עורך דין, מומלץ לבדוק את הניסיון והמומחיות הספציפית בתחום, את יחס ההצלחה במקרים דומים, את זמינות עורך הדין, ואת דרישות התשלום והשכר טרחה.
שיעורי ההצלחה בתביעות אלו משתנים בהתאם לנסיבות, אך ככלל ניתן לומר שתביעה מבוססת היטב עם ראיות משכנעות מגדילה משמעותית את הסיכוי לקבלת פיצוי הולם.
משך ההליך המשפטי יכול להשתנות ממקרה למקרה, אך לרוב מדובר בתהליך שנמשך חודשים ואף שנים. חשוב להתאזר בסבלנות ולהכין תקציב מתאים למימון ההליך.
גם אם עבר זמן רב מאז הניתוח, עדיין ייתכן שניתן יהיה להגיש תביעה בהתאם לנסיבות הספציפיות ולחוק ההתיישנות. מומלץ להתייעץ עם עו”ד בנושא.
אם את/ה חושד/ת שנפלה רשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק הירך או הברך שעברת, אל תהסס/י לפנות אלינו במשרד עורכי הדין טאוב ושות’ לייעוץ ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות. צור/י קשר עוד היום באמצעות טופס יצירת הקשר באתר או בטלפון 079-5805563, ואחד מעורכי הדין המנוסים שלנו ישמח לבחון את האפשרויות העומדות בפניך ולסייע במימוש זכויותיך.
