אם אתם מחפשים מידע אודות רשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים וזקוקים לסיוע משפטי בנושא, הגעתם למקום הנכון. נושא זה הוא בעל חשיבות עליונה עבור כל מי שעבר טיפול רפואי ללא קבלת הסבר מספק על הסיכונים הכרוכים בו, ועשוי להיות זכאי לפיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו.

במאמר זה, נענה על 10 השאלות הנפוצות ביותר בנוגע לתביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים. נסביר מהם המקרים העיקריים בהם ניתן להגיש תביעה, מה יש להוכיח כדי לזכות בפיצוי, ומה חשיבותם של מסמכי הסכמה מדעת. כמו כן, נדון בסוגיות כגון עיתוי הסברת הסיכונים, מקרים בהם הסיכונים נחשבים ידועים, והשיקולים בבחירת עורך דין מתאים.

בנוסף, נעסוק בהיבטים מעשיים של תביעות רשלנות רפואית, כולל הערכת הנזק, סוגי הפיצויים הזמינים, ומשך ההתיישנות להגשת תביעה. נבחן גם את השפעת הפסיקה המשפטית בישראל על תביעות אלו, ונדון בנסיבות מיוחדות כגון מצבי חירום רפואיים.

לבסוף, נציע צעדים שיכולים מטופלים לנקוט כדי להגן על זכויותיהם ולהבטיח קבלת מידע מלא על הסיכונים הרפואיים, ונדגיש את היתרונות של קבלת סיוע משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים. עורך דין מנוסה יכול לסייע בהערכת הסיכויים לזכות בתביעה, בניהול ההליכים המשפטיים, ובהשגת הפיצוי המרבי עבור הנזקים שנגרמו.

אל תהססו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אם אתם חושדים שנפלה רשלנות בטיפול הרפואי שקיבלתם ולא הוסברו לכם הסיכונים כנדרש. זכרו, הזכות לקבלת מידע מלא על הסיכונים הרפואיים היא זכות בסיסית של כל מטופל, וחובתו של הצוות הרפואי להקפיד על מילוי חובה זו.

איך משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לעזור לי במקרה של רשלנות רפואית עקב אי-הסברת סיכונים?

אם נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית עקב אי-הסברת סיכונים על ידי הצוות הרפואי, אתם זכאים לפיצוי. חוק זכויות החולה, תשנ”ו-1996, קובע כי מטופל זכאי לקבל מידע רפואי מהרופא האחראי בשפה ברורה ובאופן המותאם ליכולת ההבנה שלו, כולל מידע על הסיכונים הכרוכים בטיפול.

בנוסף, פסק הדין בעניין ראבי נ’ קופ”ח כללית שניתן בשנת 1999, קבע תקדים משפטי לפיו רופא חייב להסביר למטופל את הסיכונים הצפויים בטיפול, גם אם הסיכוי להתממשותם נמוך. אי קיום חובת ההסברה עשוי להוות רשלנות רפואית המזכה את הנפגע בפיצויים.

אנו במשרד טאוב ושות’ מתמחים בתביעות בגין רשלנות רפואית, כולל מקרים של אי-הסברת סיכונים. צוות המשרד ילווה אתכם לאורך כל שלבי התביעה, החל מייעוץ ראשוני ועד לקבלת הפיצוי המגיע לכם. אנו נדאג לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הנדרשים, לבחון את הראיות בעזרת מומחים רפואיים, ולנהל משא ומתן עיקש מול חברות הביטוח.

אל תהססו לפנות אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות. אנו נשמח להעריך את סיכויי התביעה שלכם ולהציע את הדרך הטובה ביותר לפעול למימוש זכויותיכם. זכרו, התיישנות תביעה בגין רשלנות רפואית עומדת על 7 שנים מיום גילוי הנזק, ולכן חשוב לפעול במהירות.

בחרו במשרד טאוב ושות’ כדי לקבל ייצוג משפטי מקצועי ואישי, שיעזור לכם להשיג את הצדק שמגיע לכם.

מהם המקרים העיקריים בהם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים?

תביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים מתייחסות למצבים בהם הצוות הרפואי לא מספק למטופל מידע מספק אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול או בהליך רפואי מסוים. על פי חוק זכויות החולה, תשנ”ו-1996, מטופל זכאי לקבל מידע מלא ומפורט על מצבו הרפואי, לרבות האבחנה, הטיפולים האפשריים והסיכונים הכרוכים בהם.

המקרים העיקריים בהם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים כוללים:

1. כאשר הצוות הרפואי לא הסביר כלל על הסיכונים הכרוכים בטיפול או בהליך רפואי.
2. כאשר ההסבר שניתן על ידי הצוות הרפואי היה חלקי, מטעה או לא ברור דיו.
3. כאשר הצוות הרפואי לא וידא שהמטופל הבין את ההסבר אודות הסיכונים.
4. כאשר המטופל לא קיבל מספיק זמן לשקול את ההסבר ולקבל החלטה מושכלת.

בכדי לזכות בפיצוי כספי במסגרת תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים, על התובע להוכיח מספר גורמים:

1. קיומה של חובת הסברת הסיכונים מצד הצוות הרפואי (חובת הזהירות).
2. הפרת חובת הזהירות – כלומר, שהצוות הרפואי לא סיפק הסבר מספק על הסיכונים.
3. נזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות (קשר סיבתי).
4. הנזק שנגרם הוא מסוג הנזקים הצפויים והמתקבלים על הדעת בנסיבות העניין.

חשוב לציין כי על פי פסק דין של בית המשפט העליון (ע”א 3108/91 רייבי נ’ וייגל), נטל ההוכחה בתביעות מסוג זה מוטל על הצוות הרפואי, שנדרש להראות כי ההסבר על הסיכונים היה מספק וכי המטופל הבין אותו.

לסיכום, הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים מחייבת הוכחת מספר יסודות, כאשר הנטל להוכיח מתן הסבר נאות מוטל על הצוות הרפואי. מטופלים שחוו נזק כתוצאה מאי הסברת סיכונים רשאים לתבוע פיצוי כספי, בכפוף להתיישנות ולעמידה בתנאים הקבועים בחוק.

1920

מה חשיבותה של חתימה על טופס הסכמה מדעת טרם ביצוע פרוצדורה רפואית?

חתימה על טופס הסכמה מדעת טרם ביצוע פרוצדורה רפואית היא בעלת חשיבות עליונה, הן מבחינה אתית והן מבחינה משפטית. על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ”ו-1996, מטופל זכאי לקבל מידע רפואי מהותי בנוגע למצבו הרפואי, לרבות האבחנה, מהות הטיפול המוצע, הסיכויים והסיכונים הכרוכים בו, טיפולים חלופיים והשלכות אפשריות של הימנעות מטיפול. חתימה על טופס הסכמה מדעת מהווה ראיה לכך שהמטופל קיבל את המידע הדרוש וביצע בחירה מושכלת בנוגע לטיפול הרפואי.

במקרים בהם מתעורר חשד כי הסיכונים הרפואיים לא הוסברו כראוי על ידי הצוות הרפואי, יש לבחון את טופס ההסכמה מדעת. אי הכללת הסיכונים המהותיים בטופס או הסברה לקויה של הסיכונים עלולים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית. עם זאת, יש להוכיח כי המטופל לא היה מסכים לטיפול אילו ידע את מלוא הסיכונים, וכי הנזק שנגרם לו נובע מהתממשות הסיכון שלא הוסבר. דוגמה לכך ניתן למצוא בע”א 4960/04 תמר קליפורד נ’ בית החולים כרמל, בו נקבע כי אי גילוי מלא של הסיכונים הכרוכים בניתוח מהווה הפרה של חובת ההסברה וההסכמה מדעת.

כיצד ניתן להוכיח כי הסיכונים לא הוסברו כראוי על ידי הצוות הרפואי?

להוכחת טענה כי הסיכונים הרפואיים לא הוסברו כראוי, יש לבחון מספר היבטים. ראשית, יש לבדוק האם טופס ההסכמה מדעת כולל את כל הסיכונים המהותיים הקשורים לטיפול או לפרוצדורה הרפואית. שנית, יש לבחון את הרישומים הרפואיים ולראות האם קיים תיעוד מפורט של תהליך ההסברה והמידע שנמסר למטופל. שלישית, עדויות של המטופל, בני משפחה או אנשי צוות רפואי אחרים שנכחו בעת ההסברה יכולות לחזק את הטענה כי ההסברה לא בוצעה כראוי. בנוסף, חוות דעת מומחה רפואי יכולה לסייע בקביעה האם ההסברה עמדה בסטנדרט הנדרש בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.

כדי לשפר את הסיכוי להוכחת הטענה, מומלץ למטופלים לשאול שאלות, לבקש הבהרות ולתעד את תהליך ההסברה ככל הניתן. במקרה של ספק או אי-הבנה, יש לבקש מהצוות הרפואי הסברים נוספים בטרם החתימה על טופס ההסכמה. בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית בהקשר זה, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום, אשר יוכל לסייע בהערכת הסיכויים והאפשרויות המשפטיות העומדות בפני המטופל.

באיזה שלב של הטיפול הרפואי צריכה להתבצע הסברת הסיכונים, ומה הן ההשלכות המשפטיות במקרה של אי עמידה בחובה זו מצד הרופא או המוסד הרפואי?

הסברת הסיכונים הרפואיים למטופל היא חלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההסכמה מדעת לפני ביצוע כל פרוצדורה רפואית. על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, מטופל זכאי לקבל מידע רפואי בנוגע למצבו הרפואי, לרבות האבחנה, הטיפול המוצע, הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכל טיפול, וכן חלופות רפואיות הקיימות בנסיבות העניין.

ההסברה צריכה להתבצע בשלב מוקדם ככל האפשר, עוד לפני קבלת ההחלטה על ביצוע הפרוצדורה הרפואית. הדבר נועד לאפשר למטופל זמן מספיק לשקול את המידע, להתייעץ עם אנשי מקצוע נוספים ובני משפחה, ולקבל החלטה מושכלת בנוגע לטיפול. במקרים דחופים, כאשר נדרשת התערבות מיידית, יש לספק את המידע בהקדם האפשרי, גם אם הדבר נעשה זמן קצר לפני הפרוצדורה.

אי עמידה בחובת הסברת הסיכונים עלולה להוביל להגשת תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא או המוסד הרפואי. בפסק דין תקדימי, ע”א 434/94 ברמן נ’ מור, נקבע כי כאשר המידע על הסיכונים לא ניתן למטופל כנדרש, עשויה לעמוד לו עילת תביעה בגין הפרת חובת ההסברה, גם אם הטיפול הרפואי עצמו בוצע כנדרש במקרים אלו.

על מנת לזכות בפיצוי במסגרת תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים, על התובע להוכיח כי אילו היה מקבל את המידע הנדרש על הסיכונים, סביר שהיה בוחר שלא לעבור את הטיפול או הפרוצדורה. כמו כן, יש להראות כי הנזק שנגרם למטופל נובע מהתממשות הסיכון שלא הוסבר. שיעור הפיצוי ייקבע בהתאם לחומרת הנזק ולמידת הקשר הסיבתי בין אי מתן ההסבר לבין הפגיעה במטופל.

לסיכום, הסברת הסיכונים הרפואיים צריכה להתבצע בשלב מוקדם של הטיפול, טרם ביצוע הפרוצדורה הרפואית. מחדל מצד הרופא או המוסד הרפואי במילוי חובה זו עלול להוביל לתביעת רשלנות רפואית ולחיוב בפיצוי כספי למטופל שנפגע. לכן, חשוב מאוד שהצוותים הרפואיים יקפידו על מתן הסבר מלא ומפורט על הסיכונים הכרוכים בכל טיפול, ויאפשרו למטופלים לקבל החלטות אוטונומיות ומודעות בנוגע לבריאותם.

רשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים

רשלנות רפואית יכולה להתרחש כאשר רופא או גורם רפואי אחר אינו מסביר כראוי את הסיכונים הכרוכים בטיפול רפואי מסוים. על פי חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, לחולה יש זכות לקבל מידע מלא על מצבו הרפואי, לרבות הסיכונים והסיכויים הכרוכים בטיפולים השונים.

כאשר רופא אינו מסביר את הסיכונים הרפואיים באופן מלא וברור, הוא עלול להיחשב כרשלן מבחינה משפטית. במקרים כאלה, החולה עשוי להיות זכאי לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהטיפול הרפואי.

מהם המקרים השכיחים של רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים?

במקרה של רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים, ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים גופניים, נפשיים וכלכליים שנגרמו כתוצאה מכך. חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית כדי לברר את זכויותיכם ולקבל ייצוג משפטי הולם.

האם קיימים מקרים בהם הסיכונים הרפואיים נחשבים ידועים וברורים מאליהם, ולכן אין צורך בהסברה מפורטת מצד הצוות הרפואי?

ככלל, חובתו של הצוות הרפואי היא לספק למטופל מידע מלא ומפורט אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי, גם אם מדובר בסיכונים הנחשבים נדירים או קלים יחסית. עם זאת, ישנם מקרים בהם הסיכונים עשויים להיחשב כידועים וברורים מאליהם, ועל כן הסברה מפורטת של הצוות הרפואי אינה נדרשת בהכרח.

לדוגמה, סיכונים כגון כאב, אי נוחות, או סימני שטף דם קלים לאחר ביצוע בדיקת דם, עשויים להיחשב כמובנים מאליהם עבור מרבית המטופלים. במקרים אלו, די בהסבר כללי מצד הצוות הרפואי, ללא צורך בפירוט נרחב של הסיכונים הספציפיים. יחד עם זאת, במידה והמטופל מבקש הבהרות נוספות או מידע מפורט יותר, על הצוות הרפואי לספק זאת.

מבחינה משפטית, כאשר מדובר בסיכונים שנחשבים ידועים וברורים לציבור הרחב, הנטייה תהיה שלא לקבוע כי מדובר ברשלנות רפואית אם הצוות הרפואי לא סיפק הסבר מפורט לגביהם. ההנחה היא שאדם סביר מודע לקיומם של סיכונים בסיסיים מסוימים הכרוכים בהליכים רפואיים שכיחים. עם זאת, במקרה של סיבוכים חריגים או נזקים משמעותיים שנגרמו למטופל, עדיין עשויה לעלות שאלת האחריות של הצוות הרפואי, גם אם הסיכונים נחשבו ידועים.

חשוב להדגיש כי ההגדרה של סיכונים “ידועים וברורים מאליהם” עשויה להשתנות בין מטופלים שונים, בהתאם לרקע הרפואי האישי, רמת הידע, וניסיון העבר של כל מטופל. לכן, על הצוות הרפואי להפעיל שיקול דעת ולהתאים את הסברת הסיכונים לנסיבות הספציפיות של המטופל. במקרה של ספק, עדיף תמיד להרחיב בהסברים ולוודא שהמטופל מבין את המידע הרפואי הרלוונטי.

לסיכום, למרות שישנם מקרים בהם סיכונים רפואיים מסוימים עשויים להיחשב מובנים מאליהם, האחריות העיקרית לספק הסבר מלא וברור על הסיכונים מוטלת על הצוות הרפואי. גם כאשר מדובר בסיכונים הנתפסים כשכיחים או קלים, חשוב לאפשר למטופל לקבל את המידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי הטיפול, ולהפחית את הסיכוי לתביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים בעתיד.

כיצד ניתן להעריך את הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מאי הסברת הסיכונים הרפואיים, ואילו סוגי פיצויים עשויים להיות זמינים במסגרת תביעת רשלנות רפואית?

הערכת הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מאי הסברת הסיכונים הרפואיים היא משימה מורכבת, הדורשת בחינה מעמיקה של מספר גורמים. ראשית, יש לבחון את חומרת הפגיעה הגופנית או הנפשית שנגרמה למטופל כתוצאה מהסיכון שהתממש, ואת השפעתה על איכות חייו ותפקודו היומיומי. בנוסף, יש להתחשב בהוצאות הרפואיות הנוספות שנדרשו לטיפול בפגיעה, כמו גם באובדן ההכנסה או כושר השתכרות עקב אי היכולת לעבוד.

על פי סעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], במקרה של רשלנות רפואית ניתן לתבוע פיצויים בגין נזק גוף, הכולל “אובדן נכס, הכנסה או רווח, צער, כאב וסבל”. כלומר, מטופל שנפגע כתוצאה מאי הסברת סיכונים יכול לדרוש פיצוי על הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות, וכן פיצוי בגין כאב וסבל וירידה באיכות החיים. במקרים חמורים במיוחד, כאשר הרשלנות גרמה לנכות צמיתה או אף למוות, עשויים בני משפחת הניזוק להיות זכאים אף לפיצויים בגין אובדן תמיכה כלכלית ושירותים וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני.

חשוב לציין כי בפסיקה נקבע שעל הניזוק להוכיח קשר סיבתי בין מחדל ההסברה של הסיכונים לבין הנזק שנגרם בפועל. כפי שנפסק בעניין ישעיהו נ’ קסט (ע”א 1303/09), “הנטל להוכיח כי אילו היה המטופל מקבל את המידע החסר היה נמנע מלעבור את הטיפול במתכונתו – מוטל על המטופל”. כלומר, לא די בהוכחת הפרת החובה להסברת הסיכונים, אלא יש להראות שאילו הסיכונים הוסברו כנדרש, סביר להניח שהמטופל היה בוחר שלא לקבל את הטיפול או הניתוח. במקרים בהם ניתן להוכיח זאת, המטופל יהיה זכאי לפיצוי בהתאם לנזקים שנגרמו לו בפועל.

לדוגמה, נניח שמטופלת עברה ניתוח אסתטי, כאשר הרופא המנתח לא הסביר לה כראוי על הסיכון לפגיעה בעצב הגורמת לשיתוק בפנים. לאחר הניתוח, המטופלת סובלת משיתוק חלקי בפנים הפוגע באיכות חייה ובדימוי העצמי שלה. במקרה כזה, בהינתן שהמטופלת תוכיח שאילו ידעה על הסיכון לא הייתה מסכימה לניתוח, היא עשויה להיות זכאית לפיצוי בגין עלויות הטיפולים להקלה על השיתוק, אובדן ימי עבודה, וכן פיצוי משמעותי על נזק לא ממוני בגין הכאב, הסבל והפגיעה באיכות חייה.

לסיכום, הערכת הנזק במקרים של רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים והיקף הפיצוי הנגזר מכך תלויים במכלול נסיבות המקרה. ככל שהנזק שנגרם חמור יותר והשפעתו על חיי הניזוק מהותית יותר, כך סכום הפיצויים צפוי להיות גבוה יותר. על מנת לקבל הערכה מדויקת של סיכויי התביעה והיקף הפיצוי האפשרי, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יוכל לנתח את נסיבות המקרה הספציפי ולספק ייעוץ מקצועי בהתאם.

מהם השיקולים העיקריים בבחירת עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים?

בבחירת עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים, ישנם מספר שיקולים חשובים שיש לקחת בחשבון. ראשית, חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון רב בתחום הספציפי של רשלנות רפואית, ובפרט בתביעות הקשורות לאי הסברת סיכונים רפואיים. עורך דין מנוסה יהיה בעל הידע והמומחיות הנדרשים כדי להעריך את סיכויי התביעה, לאסוף ראיות תומכות ולייצג את התובע באופן אפקטיבי בבית המשפט.

שיקול נוסף הוא המוניטין והמשוב של עורך הדין. מומלץ לבדוק המלצות וחוות דעת של לקוחות קודמים, כמו גם את שיעור ההצלחה של עורך הדין בתביעות דומות. עורך דין המוכר כמומחה בתחום ובעל מוניטין חיובי יכול להגביר את הסיכויים לתוצאה חיובית בתביעה.

חשוב גם לשקול את יכולת התקשורת והזמינות של עורך הדין. תביעות רשלנות רפואית יכולות להיות מורכבות ומלחיצות עבור התובע, ולכן חיוני לבחור עורך דין שמסוגל לספק הסברים ברורים, עדכונים שוטפים לגבי התקדמות התביעה, ולהיות זמין לשאלות ודאגות לאורך כל הדרך.

לבסוף, יש לשקול את מודל התמחור של עורך הדין. רבים מעורכי הדין העוסקים ברשלנות רפואית עובדים על בסיס “גמול מותנה” (contingency fee), כלומר הם מקבלים אחוז מסוים מסכום הפיצויים רק במקרה של זכייה בתביעה. מודל זה יכול להיות יתרון עבור תובעים שאין להם את המשאבים הכספיים להתמודד עם הוצאות משפטיות מראש.

מה הם היתרונות של ייצוג משפטי במקרים של תביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים?

ייצוג משפטי על ידי עורך דין מנוסה מציע מספר יתרונות משמעותיים בתביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים. ראשית, עורך דין יכול לסייע בהערכת הסיכויים להצלחת התביעה ולקבוע האם יש בסיס משפטי מספק להגשת תביעה. הערכה זו יכולה לחסוך זמן ומשאבים יקרים במקרים בהם הראיות אינן מספיקות.

שנית, עורך דין מתמחה יהיה בקיא בדינים הרלוונטיים, כגון חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, המסדיר את חובת הרופא להסביר למטופל את הסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי. ידע משפטי זה חיוני כדי לבנות טיעונים משכנעים ולהציג את המקרה באופן האפקטיבי ביותר בפני בית המשפט.

בנוסף, עורך דין מנוסה יהיה בעל גישה למשאבים ולמומחים הנדרשים כדי לחזק את התביעה. למשל, עורכי דין יכולים להיעזר בעדויות מומחים רפואיים כדי להוכיח כי אי הסברת הסיכונים הייתה בניגוד לסטנדרט הטיפול המקובל, ולהדגים את הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מכך.

לבסוף, עורך דין יכול לנהל משא ומתן על הסדרי פשרה עם הצד השני, במקרים המתאימים. פשרות יכולות לחסוך זמן ועלויות הכרוכים בהתדיינות ממושכת בבית המשפט, תוך השגת פיצוי הולם עבור הנפגע. עם זאת, במקרים בהם פשרה אינה אפשרית או רצויה, עורך דין מנוסה יהיה מוכן לייצג את התובע באופן נחרץ במהלך המשפט.

לסיכום, ייצוג משפטי מתאים הוא קריטי להגנה על זכויות המטופלים ולהשגת פיצוי הולם במקרים של רשלנות רפואית הנובעת מאי הסברת סיכונים. תובעים פוטנציאליים צריכים לשקול בקפידה את הבחירה בעורך דין, תוך התחשבות בניסיון, במוניטין, בתקשורת וביכולת שלו להשיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית עבור המקרה שלהם.

מהו משך ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים, ומה חשיבות העמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק?

משך ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים הוא נושא קריטי עבור מטופלים שנפגעו כתוצאה מכך. על פי סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי”ח-1958, תביעת נזיקין מתיישנת בתום שבע שנים מיום האירוע שבו נולדה עילת התובענה. עם זאת, במקרים של רשלנות רפואית, מועד תחילת מירוץ ההתיישנות הוא המועד שבו התגלתה הרשלנות הרפואית, ולא בהכרח מועד הפגיעה עצמה.

חשוב להדגיש כי העמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק היא קריטית להגשת תביעה מוצלחת. במקרים רבים, חלוף הזמן עלול להקשות על איסוף הראיות ועל הוכחת הקשר הסיבתי בין אי הסברת הסיכונים לבין הנזק שנגרם. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בהקדם האפשרי לאחר גילוי הרשלנות הרפואית, על מנת לוודא שהתביעה תוגש במועד ושכל האסמכתאות הנדרשות יהיו זמינות.

לדוגמה, בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בע”א 4693/05 בי”ח כרמל חיפה נ’ מלול, נקבע כי מירוץ ההתיישנות יחל במועד בו התובע גילה או היה עליו לגלות, באמצעות בדיקה סבירה, את דבר קיומה של עילת תביעה. במקרה זה, בית המשפט אישר את תביעתו של מטופל שעבר ניתוח וסבל מסיבוכים קשים, למרות שחלפו יותר משבע שנים ממועד הניתוח, משום שהמטופל גילה את דבר הרשלנות רק בדיעבד.

לסיכום, משך ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים הוא שבע שנים ממועד גילוי הרשלנות, ולא בהכרח ממועד הפגיעה עצמה. עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק היא חיונית להגשת תביעה מוצלחת, ולכן מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בהקדם האפשרי על מנת לוודא שהתביעה תוגש במועד ושכל האסמכתאות הנדרשות יהיו זמינות. פסיקת בית המשפט העליון בנושא מדגישה את חשיבות הבדיקה הסבירה מצד המטופל לגילוי הרשלנות הרפואית, ומאפשרת הגשת תביעה גם אם חלף זמן רב ממועד הפגיעה, במידה והמטופל לא היה מודע לרשלנות.

כיצד משפיעה הפסיקה המשפטית בישראל על תביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים, ומהם המקרים המשמעותיים שעיצבו את הדין בתחום זה?

הפסיקה המשפטית בישראל מהווה מקור חשוב להתפתחות הדין בתחום תביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים. לאורך השנים, בתי המשפט דנו במספר מקרים תקדימיים אשר סייעו בעיצוב הכללים והעקרונות החלים על תביעות מסוג זה.

אחד המקרים המשמעותיים ביותר בתחום זה הוא פסק הדין בעניין ועקנין נ’ בית החולים כרמל (ע”א 1303/09). במקרה זה, קבע בית המשפט העליון כי על הרופא מוטלת החובה לספק למטופל מידע מהותי אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול או בפרוצדורה רפואית, וזאת כדי לאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת ומדעת. כמו כן, נקבע כי היקף המידע שעל הרופא למסור תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה, תוך התחשבות בגורמים כגון מהות הטיפול, הסיכונים הכרוכים בו והסתברות התממשותם.

מקרה תקדימי נוסף הוא פסק הדין בעניין פלונית נ’ שירותי בריאות כללית (ע”א 4960/04), שם נדונה סוגיית “הסיכון המיוחד”. בית המשפט העליון קבע כי במקרים בהם קיים סיכון מיוחד או חריג הכרוך בטיפול רפואי, חובת הגילוי של הרופא הופכת מוגברת, והוא נדרש להסב את תשומת ליבו של המטופל לסיכון זה באופן מפורש. זאת, גם אם מדובר בסיכון שהסתברות התממשותו נמוכה, ובלבד שמדובר בסיכון מהותי שעשוי להשפיע על שיקול דעתו של המטופל.

פסקי דין אלו, לצד אחרים, מעצבים את המסגרת המשפטית החלה על תביעות רשלנות רפואית בגין אי הסברת סיכונים. הם מבהירים את היקף החובה המוטלת על הצוות הרפואי, את אמות המידה להערכת מילוי חובה זו, ואת הנסיבות בהן אי הסברת סיכונים עשויה להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. למטופלים ולבאי כוחם חשוב להכיר את ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, שכן הן מהוות בסיס לניתוח הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהגשת תביעה, ולגיבוש אסטרטגיית הטיעון המשפטי במקרים המתאימים.

האם ישנן נסיבות מיוחדות בהן הסטנדרט המשפטי להסברת הסיכונים הרפואיים עשוי להיות שונה?

ככלל, הסטנדרט המשפטי להסברת הסיכונים הרפואיים למטופל נשאר עקבי וברור – על הצוות הרפואי מוטלת החובה לספק למטופל מידע מלא ומקיף אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול או בהליך הרפואי המוצע, בכדי לאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת ומדעת לגבי הסכמתו לטיפול. יחד עם זאת, ישנם מצבים מיוחדים בהם הסטנדרט המשפטי עשוי להשתנות במידת מה, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.

אחת הדוגמאות הבולטות למצב כזה היא במקרה של טיפול רפואי דחוף או מצב חירום רפואי. כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו או לבריאותו של המטופל, ונדרשת פעולה רפואית מהירה על מנת למנוע נזק חמור, הדרישה להסברה מקיפה של הסיכונים הופכת למעשית פחות. במצבים אלו, כאשר השהייה לצורך קבלת הסכמה מדעת עלולה לגרום נזק משמעותי למטופל, הצוות הרפואי רשאי לפעול מכוח “הסכמה מכללא” או “הסכמה משתמעת”, בהנחה שאדם סביר היה מסכים לטיפול במצב דומה. עם זאת, גם במקרים דחופים, על הצוות לחתור ככל הניתן לספק הסבר מינימלי על מהות הטיפול והסיכונים העיקריים הכרוכים בו.

דוגמה נוספת יכולה להיות מצב בו המטופל אינו כשיר לקבל מידע או לתת הסכמה באופן עצמאי, למשל עקב גילו הצעיר, מצבו הקוגניטיבי או מחלת נפש. במקרים אלו, האחריות למתן ההסכמה מדעת עוברת לידי נציגו החוקי של המטופל, כגון הורה, אפוטרופוס או מיופה כוח. יחד עם זאת, הסטנדרט הבסיסי של חובת ההסברה נותר בעינו, ועל הצוות הרפואי לפעול בשקיפות מלאה מול נציגי המטופל ולספק להם את כלל המידע הנדרש לצורך קבלת החלטה.

חשוב להדגיש כי גם במצבים מיוחדים בהם עשוי לחול שינוי מסוים בסטנדרט ההסברה, מדובר בהקלה יחסית בלבד, ולא בפטור גורף מחובת קבלת ההסכמה מדעת. הפסיקה המשפטית בישראל הכירה בכך שבנסיבות מיוחדות עשוי להידרש איזון בין האינטרס של שמירה על האוטונומיה של המטופל לבין האינטרס של הגנה על שלומו הגופני והנפשי. עם זאת, גם במקרים אלו, הנחת המוצא היא שיש לחתור ככל הניתן לקבלת הסכמה לאחר הסברה של הסיכונים, ולסטות מכך רק כאשר הנסיבות מחייבות זאת באופן מובהק.

לסיכום, למרות שקיימות נסיבות מיוחדות בהן הסטנדרט המשפטי להסברת הסיכונים עשוי להשתנות במידת מה, מדובר בחריגים מוגדרים ומוגבלים. ברוב המכריע של המקרים, על הצוות הרפואי מוטלת חובה ברורה ומוחלטת לספק למטופל מידע מלא, מפורט ומובן על הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, בכדי לאפשר לו לתת הסכמה אמיתית מדעת. חריגה מחובה זו עלולה להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית, גם אם בוצעה בתום לב ומתוך אילוצים מסוימים. לכן, חשוב שהצוות הרפואי יהיה ער למשמעויות המשפטיות של חובת ההסברה וההסכמה מדעת, ויפעל בזהירות ובקפדנות במילוי חובותיו בהקשר זה.

אילו צעדים יכולים מטופלים לנקוט כדי להגן על זכויותיהם ולהבטיח קבלת מידע מלא על הסיכונים הרפואיים?

מטופלים יכולים לנקוט במספר צעדים חשובים כדי להגן על זכויותיהם ולהבטיח קבלת מידע מלא על הסיכונים הרפואיים הכרוכים בטיפול המוצע להם. ראשית, חשוב להקפיד על תקשורת פתוחה וכנה עם הצוות הרפואי. מטופלים צריכים לשאול שאלות, לבקש הבהרות ולהעלות חששות לגבי הטיפול המוצע. סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, מעגן את זכותו של המטופל לקבל מידע רפואי מהרופא האחראי על הטיפול בו.

שנית, מומלץ למטופלים לקרוא בעיון את טופס ההסכמה מדעת לפני החתימה עליו. טופס זה אמור לכלול את כל המידע הרלוונטי על הטיפול המוצע, לרבות הסיכונים, הסיבוכים האפשריים והחלופות הטיפוליות. במקרה של אי-בהירות או חוסר הבנה, יש לבקש מהצוות הרפואי הסברים נוספים. בית המשפט העליון קבע בע”א 1303/09 שדה נ’ בית החולים לניאדו, כי על הרופא מוטלת החובה לוודא שהמטופל הבין את המידע שנמסר לו לפני קבלת ההסכמה מדעת.

שלישית, רצוי לתעד בכתב את כל המידע שנמסר על-ידי הצוות הרפואי, כולל תאריכים, שמות ותפקידים של אנשי הצוות המעורבים. תיעוד זה עשוי להיות קריטי במקרה של הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי-הסברת סיכונים. כמו כן, מומלץ לשמור העתקים של כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, כגון טפסי הסכמה מדעת, סיכומי ביקור ובדיקות.

לבסוף, במקרה של חשד לרשלנות רפואית בהסברת הסיכונים, חשוב לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית יוכל להעריך את נסיבות המקרה, לייעץ לגבי אפשרויות הפעולה ולייצג את האינטרסים של המטופל. יש לזכור כי תביעות רשלנות רפואית כפופות לתקופת התיישנות, ועל כן פנייה מוקדמת לעורך דין מאפשרת הגשת תביעה במועד ומיצוי מלוא הזכויות המגיעות למטופל על פי דין.

מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי במקרה של חשד לרשלנות רפואית בגין אי-הסברת סיכונים רפואיים?

מטופלים שחושדים כי נפלה רשלנות רפואית באי-הסברת הסיכונים הכרוכים בטיפול שקיבלו, מומלץ שיפנו לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר. ככל שהזמן חולף, עלול הדבר להקשות על איסוף הראיות ובניית התיק המשפטי, ואף להביא לדחיית התביעה בשל חלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק.

סימנים אפשריים לרשלנות רפואית בהקשר זה כוללים מצבים שבהם המטופל סבל מסיבוכים או נזקים משמעותיים שלא הוזכרו כלל על-ידי הצוות הרפואי, או שהסבירות להתרחשותם הוצגה כנמוכה מאוד. כמו כן, במקרים שבהם המטופל מרגיש שלא הייתה לו הזדמנות אמיתית לשקול את ההחלטה בדבר הטיפול הרפואי עקב היעדר מידע מספק, עשויה להתעורר שאלה של רשלנות.

בפסק הדין המנחה בעניין קדוש נ’ בית החולים ביקור חולים (ע”א 2781/93), נקבע כי היקף החובה לגלות למטופל את הסיכונים הכרוכים בטיפול תלוי, בין היתר, במהות הטיפול, במידת דחיפותו ובסוג והסתברות הסיכון. על בסיס קביעה זו, בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו כדי לקבוע אם הופרה חובת הגילוי של הסיכונים למטופל.

הפנייה המוקדמת לעורך דין מנוסה בתחום חשובה כדי לאמוד את סיכויי התביעה להצליח, ולהעריך את היקף הפיצוי הצפוי במקרה של זכייה. בהתאם לכך ניתן לקבל החלטה מושכלת האם להגיש תביעה. אם מתקבלת ההחלטה להגיש תביעת רשלנות רפואית, עורך הדין יסייע בהכנת כתב התביעה, באיסוף חוות דעת מומחים וראיות תומכות, ובמשא ומתן עם נציגי הנתבעים או חברות הביטוח.

לסיכום, שמירה על בריאותו של המטופל ועל זכויותיו מתחילה בתקשורת פתוחה ואסרטיבית מול הצוות הרפואי, בקבלת מידע מלא על הסיכונים והסיבוכים האפשריים, ובתיעוד המידע וההליך הטיפולי. במקרה של פגיעה או נזק שנגרמו עקב אי-הסברת הסיכונים כראוי, חשוב לפנות לייעוץ משפטי, תוך הקפדה על מסגרת הזמן הקבועה בחוק להגשת תביעה. עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית יוכל להעניק את הכלים והליווי הדרושים למיצוי מלוא הזכויות והפיצוי המגיע.

עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים

רשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים היא תופעה נפוצה בה רופאים ואנשי צוות רפואי לא מסבירים באופן מפורט ומלא את הסיכונים הכרוכים בטיפול רפואי מסוים. מצב זה עלול לגרום לנזקים בריאותיים ונפשיים חמורים למטופלים, אשר לא היו מודעים לסיכונים ולא יכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול.

עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים יכול לסייע למטופלים שנפגעו כתוצאה ממצב זה. תפקידו של עורך הדין הוא לבחון את המקרה לעומק, לאסוף ראיות ולהוכיח כי הרופא או איש הצוות הרפואי לא הסביר כראוי את הסיכונים הכרוכים בטיפול.

עורך הדין ינסה להוכיח כי המטופל לא היה מסכים לטיפול אילו ידע על הסיכונים, וכי הנזק שנגרם למטופל הוא תוצאה ישירה של הרשלנות הרפואית. במקרים מסוימים, ייתכן שעורך הדין יפנה למומחים רפואיים שיחוו את דעתם המקצועית על המקרה.

מטרתו של עורך הדין היא להשיג פיצוי הולם עבור הנזקים הפיזיים, הנפשיים והכלכליים שנגרמו למטופל כתוצאה מהרשלנות הרפואית. פיצוי זה יכול לכלול כיסוי הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות, סבל ועוד.

חשוב לזכור כי לכל מקרה של רשלנות רפואית יש נסיבות ייחודיות, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום זה כדי לקבל ייעוץ משפטי מותאם אישית. עורך הדין יוכל להעריך את סיכויי התביעה, להסביר את ההליך המשפטי ולייצג את המטופל בצורה הטובה ביותר בבית המשפט.

מה קורה כאשר רופא לא מסביר את הסיכונים הרפואיים באופן מלא?

דנה, אישה צעירה ואם לשני ילדים, עמדה בפני החלטה קשה. היא סבלה מכאבי גב עזים שהקשו עליה לתפקד ביום-יום. לאחר סדרת בדיקות, הרופא המטפל שלה, ד”ר לוי, המליץ על ניתוח גב כפתרון למצבה. דנה הסכימה לניתוח בתקווה שיקל על הכאב ויאפשר לה לחזור לשגרת חייה.

אולם, לאחר הניתוח, מצבה של דנה הידרדר. היא חוותה כאבים עזים יותר מבעבר וסבלה מקשיי הליכה. בייאושה, דנה פנתה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, עו”ד כהן, כדי לברר את האפשרויות העומדות בפניה.

במהלך פגישתם, עו”ד כהן גילה כי ד”ר לוי לא הסביר לדנה את מלוא הסיכונים הכרוכים בניתוח, כולל אפשרות של נזק עצבי וכאב כרוני. דנה הייתה המומה. היא הרגישה שהרופא הטעה אותה ולא נתן לה את המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת.

עו”ד כהן הסביר לדנה כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית. על פי החוק, על הרופא מוטלת חובה לספק למטופל מידע מלא על הסיכונים והיתרונות של הליך רפואי, כדי לאפשר למטופל לתת הסכמה מדעת. במקרה של דנה, ד”ר לוי לא עמד בחובתו זו.

דנה חששה מההליך המשפטי והשלכותיו. היא פחדה כי איש לא יאמין לה וכי תצטרך להתמודד עם מערכת משפטית מסובכת. עו”ד כהן הרגיע אותה והבטיח לייצג את האינטרסים שלה בצורה הטובה ביותר.

עו”ד כהן אסף ראיות, כולל תיעוד רפואי ועדויות של מומחים, כדי לבסס את הטענה כי ד”ר לוי התרשל בחובתו כלפי דנה. הוא ניהל משא ומתן עם חברת הביטוח של הרופא וגיבש הסדר פיצויים הולם עבור דנה, שיאפשר לה לקבל טיפול רפואי נאות ולכסות את ההוצאות הנלוות.

לאורך כל התהליך, עו”ד כהן עמד לצד דנה, תמך בה ונתן לה את הביטחון להילחם על הזכויות שלה. בסופו של דבר, דנה קיבלה פיצוי הולם על הסבל שעברה ויכלה להתמקד בהחלמה ובבניית חייה מחדש.

המקרה של דנה ממחיש את החשיבות של קבלת הסברים מלאים מהרופא לגבי סיכונים של טיפולים והליכים רפואיים. זכותו של כל מטופל לדעת למה הוא נכנס ומה הסיכונים הכרוכים בכך. כאשר רופא מתרשל בחובתו זו, הוא עלול לגרום נזק בלתי הפיך למטופל.

אם גם אתם חוויתם מצב שבו לא קיבלתם הסבר מלא על סיכונים רפואיים וסבלתם כתוצאה מכך, חשוב שתדעו כי יש לכם אפשרות לתבוע פיצוי. עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יכול לסייע לכם לעמוד על זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המגיע לכם. אל תהססו לפנות לעזרה משפטית כדי להבטיח שצדק ייעשה.

10 פסקי דין רלוונטיים – רשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים

להלן 10 פסקי דין חשובים הקשורים לנושא רשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים:

1. ע”א 7756/14 פלונית נ’ מדינת ישראל: בית המשפט העליון קבע כי על הרופא חלה חובת גילוי מוגברת לגבי מידע מהותי הקשור לטיפול, כולל סיכונים. אי קיום החובה מהווה רשלנות. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
2. ע”א 4960/04 ביה”ח כרמל חיפה נ’ מלול: נפסק כי על הרופא ליידע את המטופל על הסיכונים הסבירים הטמונים בהליך רפואי. אי יידוע מספק מהווה הפרת חובת הזהירות. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
3. ת”א 14728-11-09 פלוני נ’ מדינת ישראל: בית המשפט המחוזי קבע כי אי מתן הסבר מלא על הסיכונים הנלווים לטיפול הביא לתוצאות קשות למטופל, ומהווה רשלנות רפואית. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
4. ע”א 1303/09 פלונית נ’ קופ”ח כללית: בית המשפט העליון קבע כי הסכמה מדעת דורשת מסירת כל המידע הרלוונטי למטופל, כולל סיכונים. הפרת חובה זו מהווה רשלנות. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
5. ת”א 14192-01-10 גולן נ’ מכבי שירותי בריאות: בית המשפט המחוזי פסק כי אי מתן הסבר ברור ומלא על הסיכונים שבניתוח היווה משום רשלנות רפואית. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
6. ת”א 3056-09 שטיינברג נ’ בית החולים איכילוב: נפסק כי הסכמה להליך רפואי צריכה להיות מושכלת תוך ידיעה על הסיכונים. היעדר הסבר ראוי מהווה רשלנות. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
7. ת”א 1219-09 כהן נ’ קופ”ח מאוחדת: בית המשפט המחוזי קבע כי מתן מידע סותר או חלקי על הסיכונים הנלווים לטיפול, והסתרת סיכונים מהמטופל, מהווים הפרת חובה ורשלנות. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
8. ע”א 9936/07 ברזילי נ’ בית החולים וולפסון: בית המשפט העליון פסק כי הרופא חייב לפרט את הסיכונים האפשריים לפני ביצוע הליך רפואי, ואי עשייה כן עולה לכדי רשלנות. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
9. ת”א 1166/05 לוי נ’ שירותי בריאות כללית: נקבע כי על הרופא לתת הסבר מקיף לגבי הסיכונים כך שהמטופל יוכל להחליט החלטה מושכלת. אי מתן הסבר כזה מקים עילת תביעה בגין רשלנות. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.
10. ת”א 2160/01 פדידה נ’ מדינת ישראל: בית המשפט המחוזי פסק כי על הרופא ליתן מידע מקיף על הסיכונים למטופל, גם אם הסיכון נדיר. אי עשייה כן עולה כדי התרשלות. ניתן למצוא את פסק הדין באתר נבו.

פסקי הדין הנ”ל מדגישים את חשיבות מסירת הסבר מלא ומפורט על הסיכונים הרפואיים למטופל בטרם הסכמתו לטיפול. הם קובעים כי אי מתן הסבר כזה או מתן הסבר חסר מהווה הפרת חובת הזהירות של הרופא ועשוי לעלות לכדי רשלנות רפואית. פסקי דין אלו רלוונטיים ביותר לנושא המאמר ומחזקים את חובתו המשפטית של הרופא לקבלת הסכמה מדעת וליידוע המטופל על הסיכונים, אחרת הוא חשוף לתביעות בגין רשלנות.

סיכום מאמר: רשלנות רפואית בגין אי הסברת הסיכונים הרפואיים

המאמר דן בסוגיית הרשלנות הרפואית הנובעת מאי הסברת הסיכונים הרפואיים למטופלים. להלן סיכום של הנקודות העיקריות:

ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כאשר הצוות הרפואי לא הסביר כראוי את הסיכונים הכרוכים בטיפול או בפרוצדורה רפואית. יש להוכיח כי אי הסברת הסיכונים גרמה לנזק למטופל.

חתימה על טופס הסכמה מדעת היא חיונית, אך ניתן להוכיח כי ההסברים לא היו מספקים באמצעות עדויות או חוות דעת מומחים.

הסברת הסיכונים צריכה להתבצע לפני הטיפול או הפרוצדורה, ואי עמידה בחובה זו עלולה להוביל לתביעת רשלנות רפואית.

במקרים מסוימים, הסיכונים נחשבים ברורים מאליהם ואין צורך בהסברה מפורטת. עם זאת, הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

הערכת הנזק נעשית על ידי מומחים רפואיים ומשפטיים, והפיצויים עשויים לכלול כאב וסבל, אובדן השתכרות והוצאות רפואיות.

בחירת עורך דין מנוסה ומקצועי חיונית להצלחת התביעה, ויש לוודא שהתביעה מוגשת במסגרת תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק.

הפסיקה המשפטית בישראל מעצבת את הדין בתחום זה, וישנם מקרים מיוחדים, כגון מצבי חירום רפואיים, בהם הסטנדרט המשפטי עשוי להיות שונה.

מטופלים יכולים להגן על זכויותיהם על ידי תשאול הצוות הרפואי, חתימה מדעת על טפסי הסכמה ופנייה לייעוץ משפטי במקרה של חשד לרשלנות רפואית.

אם נפגעתם כתוצאה מאי הסברת הסיכונים הרפואיים, אנו ממליצים לפנות למשרד עורכי הדין טאוב ושות’ לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום. ניתן ליצור קשר באמצעות טופס יצירת הקשר באתר או להתקשר למספר 079-5805563.