אם אתם או אדם קרוב לכם סבלתם מרשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה, אתם עשויים להתמודד עם השלכות פיזיות, נפשיות וכלכליות קשות. דיסקציה של האאורטה היא מצב חירום רפואי מסכן חיים, הדורש אבחון מהיר וטיפול מיידי. רופאים שנכשלים בזיהוי הסימנים והתסמינים של דיסקציה או בנקיטת הצעדים המתאימים לטיפול בה, עלולים לגרום נזק בלתי הפיך למטופל.
מאמר זה נועד לספק לכם מידע חיוני על רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בדיסקציה של האאורטה, ולענות על שאלות נפוצות הקשורות לנושא. המאמר יסקור את הסימנים והתסמינים האופייניים של דיסקציה, את ההשלכות של אי אבחון או טיפול לא נאות, ואת הקריטריונים המשפטיים להוכחת רשלנות רפואית. כמו כן, נדון בנזקים האפשריים הנובעים מרשלנות, בצעדים הדרושים לתביעת פיצויים, ובחשיבות של חוות דעת מומחה רפואי.
בנוסף, המאמר יבחן את מגבלות הזמן החוקיות להגשת תביעה, את האפשרויות העומדות בפני מטופלים ובני משפחותיהם שנפגעו, ואת היתרונות של קבלת סיוע משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. אם אתם שוקלים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה, מאמר זה יספק לכם את הידע והכלים הדרושים כדי להבין את זכויותיכם ולקדם את האינטרסים שלכם.
מה עושים במקרה של רשלנות רפואית באבחון דיסקציה של האאורטה? טאוב ושות’ כאן בשבילכם!
דיסקציה של האאורטה היא מצב חירום רפואי מסכן חיים, הדורש אבחון מהיר וטיפול מיידי. לצערנו, לעתים רופאים נכשלים באבחון המצב במועד, דבר שעלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות. במקרים כאלו, מדובר ברשלנות רפואית לכל דבר ועניין.
אם נפגעתם או שאחד מיקיריכם נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית באבחון דיסקציה של האאורטה, חשוב שתדעו שמגיעים לכם פיצויים על הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לכם. על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], רופא שהתרשל באבחון מצב רפואי חייב בנזיקין כלפי החולה.
בפסק דין תקדימי בעניין ע”א 993/08, נפסק כי על רופאים מוטלת חובת זהירות כלפי מטופליהם, וכי הפרת חובה זו מהווה עוולה בנזיקין. משמעות הדבר היא שבמקרה של רשלנות באבחון, זכאים הנפגעים לתבוע את הגורם האחראי ולקבל פיצוי כספי הולם.
אך אל דאגה, אתם לא לבד במערכה הזו! צוות המומחים של משרד עורכי דין טאוב ושות’ כאן כדי ללוות אתכם לאורך כל הדרך ולדאוג שתקבלו את מלוא הזכויות המגיעות לכם. עם ניסיון של למעלה מעשור בתחום והצלחות מוכחות בבתי המשפט, נעשה הכל כדי להשיג עבורכם את התוצאה הטובה ביותר.
אל תתנו לרשלנות הרפואית להתנקם בכם פעמיים. פנו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, ותנו לנו להילחם בשבילכם. זכרו, אתם זכאים לצדק ופיצוי על כל מה שעברתם. יחד נדאג שתקבלו בדיוק את זה!
מהם הסימנים והתסמינים האופייניים לדיסקציה של האאורטה, ומה יכולות להיות ההשלכות של אי אבחון מוקדם או טיפול לא נאות במצב חירום רפואי זה?
דיסקציה של האאורטה היא מצב חירום רפואי מסכן חיים, המתרחש כאשר נקרע הדופן הפנימי של עורק האאורטה, והדם זורם בין שכבות הדופן. הסימנים והתסמינים האופייניים לדיסקציה של האאורטה כוללים כאב פתאומי וחד בחזה, בגב או בבטן, המתואר לעתים קרובות כתחושת קריעה או דקירה. כאב זה עשוי להיות נודד ולהקרין לצוואר, לגב או לבטן. תסמינים נוספים עשויים לכלול קוצר נשימה, הזעה, חולשה, סחרחורת, איבוד הכרה, הפרעות בדופק או לחץ דם, והפרעות נוירולוגיות.
אי אבחון מוקדם או טיפול לא נאות בדיסקציה של האאורטה עלול להוביל לסיבוכים קשים ואף קטלניים. דיסקציה מתקדמת יכולה לגרום לקרע מלא בדופן האאורטה, הדורש ניתוח מיידי על מנת למנוע מוות. דיסקציה יכולה גם להוביל לאוטם שריר הלב אם היא חוסמת את זרימת הדם לכלילות, או לשבץ מוחי אם היא פוגעת בעורקי התרדמה. בנוסף, דיסקציה יכולה לפגוע בתפקוד של איברים חיוניים כמו הכליות או המעי, ולגרום לאי ספיקה או לנמק.
על פי חוק זכויות החולה, תשנ”ו-1996, לכל מטופל הזכות לקבל טיפול רפואי נאות, המותאם לצרכיו ומצבו הרפואי. רופא שנכשל באבחון מוקדם של דיסקציית אאורטה או במתן טיפול הולם, עשוי להיחשב כמי שהפר את חובת הזהירות כלפי המטופל, ולהתחייב בעוולת הרשלנות הרפואית. בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון (ע”א 7375/02), נקבע כי רופא צריך לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת לאבחן ולטפל במצבים מסכני חיים, וכי הפרת חובה זו מהווה התרשלות.
לדוגמה, אם מטופל מגיע לחדר מיון עם תלונה של כאב חד וקורע בחזה, ורופא נכשל בביצוע בדיקות הדמיה מתאימות כמו CT או MRI על מנת לשלול דיסקציה של האאורטה, הוא עלול להיות אחראי לנזקים שייגרמו מאי האבחון. כמו כן, אם מטופל מאובחן עם דיסקציה אך הרופא מעכב את הטיפול הדחוף הנדרש כמו ניתוח לתיקון הקרע, הוא עשוי להיות אחראי לסיבוכים ולנזקים שינבעו מהשיהוי.
לסיכום, דיסקציה של האאורטה היא מצב חירום רפואי מסוכן, הדורש אבחון מהיר וטיפול מיידי על מנת למנוע תוצאות הרסניות. רופאים שנכשלים בזיהוי הסימנים והתסמינים של דיסקציה, או במתן טיפול הולם ומועיל בזמן, עלולים לשאת באחריות משפטית לרשלנות רפואית ולנזקים הנובעים ממנה. מטופלים שנפגעו מרשלנות כזו זכאים לפיצוי הולם על נזקיהם, וחשוב שיפנו לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית על מנת לממש את זכויותיהם.
כיצד ניתן לקבוע האם רופא או צוות רפואי התרשלו באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה, ומהם הקריטריונים המשפטיים להוכחת רשלנות רפואית במקרים אלו?
על מנת לקבוע האם התרחשה רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה, יש לבחון האם הרופא או הצוות הרפואי פעלו בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל במקצוע הרפואה בנסיבות דומות. סטנדרט זה מתייחס לרמת המיומנות, הזהירות והמקצועיות שרופא סביר היה נוקט במצב נתון. כאשר רופא סוטה מסטנדרט הטיפול המקובל ופועל ברשלנות, הוא עלול להיות אחראי לנזקים שנגרמו למטופל כתוצאה מכך.
על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], רשלנות מוגדרת כמעשה או מחדל שאדם סביר לא היה עושה באותן נסיבות, או כשל בנקיטת אמצעי זהירות שאדם סביר היה נוקט בנסיבות העניין. בהקשר של רשלנות רפואית, על התובע להוכיח קיומה של חובת זהירות מצד הרופא או המוסד הרפואי כלפי המטופל, הפרה של חובה זו, נזק שנגרם למטופל, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק.
בפסק הדין בעניין ע”א 7375/95 יעקב קורנמן נ’ שירותי בריאות כללית, נקבע כי על מנת להוכיח רשלנות רפואית, יש להראות כי הרופא סטה מסטנדרט הטיפול המקובל, וכי סטייה זו הייתה הגורם לנזק שנגרם למטופל. בית המשפט הדגיש את חשיבות חוות הדעת של מומחים רפואיים בתחום הרלוונטי, אשר יכולים להעיד על הסטנדרטים המקצועיים המקובלים ועל האופן שבו הרופא הנתבע סטה מהם.
לדוגמה, במקרה של דיסקציה של האאורטה, רופא עשוי להיחשב כמתרשל אם הוא מפספס סימנים ותסמינים מחשידים, נמנע מלבצע בדיקות דימות חיוניות כמו CT או MRI, מפענח בצורה שגויה את תוצאות הבדיקות, או מעכב את האבחנה והטיפול הדחופים הנדרשים. במצבים אלו, המטופל או בני משפחתו עשויים לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף, סבל, אובדן כושר עבודה ועוד, בטענה כי הרשלנות הרפואית הייתה הגורם לנזקים אלו.
לסיכום, קביעת קיומה של רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה מבוססת על בחינת התנהלות הרופא או הצוות הרפואי ביחס לסטנדרט הטיפול המקובל, ועל הוכחת יסודות עוולת הרשלנות כפי שהם מוגדרים בדין. מטופלים הסבורים כי נפלה רשלנות באבחון או בטיפול במצבם, צריכים לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, אשר יסייע בגיבוש התביעה, בהשגת חוות דעת מומחים תומכות ובמיצוי מלוא הזכויות והפיצויים המגיעים להם על פי חוק.
מהן השיטות הדיאגנוסטיות המקובלות לזיהוי דיסקציה של האאורטה, ומה קורה כאשר רופאים נכשלים בביצוע בדיקות מתאימות או בפענוח נכון של תוצאותיהן?
דיסקציה של האאורטה היא מצב חירום רפואי מסכן חיים, הדורש אבחון מהיר וטיפול דחוף. השיטות הדיאגנוסטיות העיקריות לזיהוי דיסקציה של האאורטה כוללות הדמיה רפואית מתקדמת כגון CT, MRI, אקוקרדיוגרפיה וצנתור. על הרופאים לבצע את הבדיקות המתאימות בהתאם לתסמינים ולממצאים הקליניים של המטופל, תוך פרשנות מדויקת של תוצאותיהן.
כאשר רופאים נכשלים בביצוע בדיקות הדמיה מתאימות או בפענוח נכון של הממצאים, הדבר עלול להוביל לעיכוב באבחון ובטיפול בדיסקציה של האאורטה. השהיה באבחון מגבירה את הסיכון לסיבוכים קטלניים כגון קרע באאורטה, תסחיף למוח או לאיברים חיוניים אחרים, ואי-ספיקת לב. מצבים אלו עלולים לגרום לנכות קשה או למוות של המטופל.
על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, רופא חב בחובת זהירות כלפי מטופליו, ועליו לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק. סטייה מרמת הזהירות הנדרשת עשויה להוות רשלנות רפואית. לדוגמה, בפסק דין של בית המשפט העליון בע”א 7375/02 קיבל בית המשפט את טענת התובע כי הרופאים התרשלו באי-ביצוע בדיקת CT בזמן, דבר שהוביל לעיכוב באבחון דיסקציה של האאורטה וגרם לנזקים בלתי הפיכים.
במקרים של רשלנות רפואית באבחון דיסקציה של האאורטה, נטל ההוכחה מוטל על התובע. יש להראות כי התנהלות הרופא או הצוות הרפואי חרגה מסטנדרט הטיפול המקובל, וכי סטייה זו גרמה לנזק. לשם כך, נדרשת לרוב חוות דעת מומחה רפואי שתבסס את הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הפגיעה שנגרמה למטופל.
לסיכום, כאשר רופאים מחמיצים את האבחון של דיסקציה של האאורטה עקב אי-ביצוע בדיקות מתאימות או טעות בפענוח תוצאותיהן, הדבר עלול לעלות למטופל בחייו. במקרים מעין אלו, ייתכן שניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו. אם נפגעתם מרשלנות רפואית, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום כדי לברר את זכויותיכם ולקבל ייצוג משפטי הולם.
רשלנות רפואית באבחון דיסקציה של האאורטה
דיסקציה של האאורטה היא מצב חירום רפואי מסכן חיים הדורש אבחון מהיר וטיפול דחוף. כאשר רופאים מחמיצים או מאחרים לאבחן דיסקציה של האאורטה, התוצאות עלולות להיות הרסניות. במקרים כאלה, ייתכן שהמטופל או בני משפחתו יוכלו להגיש תביעת רשלנות רפואית.
על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], רשלנות רפואית מתרחשת כאשר רופא סוטה מסטנדרט הטיפול הנדרש וגורם לנזק למטופל. כדי להוכיח רשלנות רפואית, התובע חייב להראות שהרופא סטה מרמת הטיפול שרופא סביר היה מספק בנסיבות דומות, ושהסטייה הזו גרמה לנזק.
מהם הגורמים השכיחים לרשלנות רפואית באבחון דיסקציה של האאורטה?
| גורם | הסבר |
|---|---|
| אי ביצוע בדיקות הדמיה מתאימות | CT, MRI או אקוקרדיוגרם הם חיוניים לאבחון דיסקציה של האאורטה. אי ביצוע בדיקות אלו כאשר הן נדרשות עשוי להוות רשלנות. |
| פענוח שגוי של בדיקות הדמיה | פענוח לא נכון של תוצאות בדיקת הדמיה עלול להוביל לאבחון שגוי או מאוחר של דיסקציה של האאורטה. |
| אי מתן תשומת לב מספקת לתסמינים | תסמינים כמו כאב בחזה, כאב גב וסחרחורת יכולים להעיד על דיסקציה של האאורטה. התעלמות מתסמינים אלו עשויה להוות רשלנות. |
| עיכוב באבחון או בהפניה למומחה | דיסקציה של האאורטה דורשת התערבות דחופה. עיכוב באבחון או בהפניה לניתוח עלול לגרום נזק בלתי הפיך או מוות. |
למשל, בפסק דין תמר נגד בית החולים כרמל (תא”מ 14764-07-15), בית המשפט פסק פיצויים למשפחתו של מטופל שנפטר עקב דיסקציה של האאורטה שלא אובחנה במועד. למרות תלונות חוזרות על כאבים, הרופאים לא ביצעו בדיקות הדמיה הולמות ולא הפנו אותו לניתוח בזמן.
אם אתה או אהובך סבלתם מנזק בגלל אבחון מאוחר או שגוי של דיסקציה של האאורטה, ייתכן שתהיו זכאים לפיצוי. צרו קשר עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית כדי לדון באפשרויות שלכם. עם הייצוג המשפטי הנכון, תוכלו לקבל את הצדק והפיצוי המגיעים לכם.
מהם הנזקים הפיזיים, הנפשיים והכלכליים שעלולים להיגרם למטופל ולבני משפחתו כתוצאה מרשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה?
רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה עלולה לגרום לנזקים משמעותיים למטופל ולבני משפחתו. מבחינה פיזית, דיסקציה של האאורטה היא מצב חירום רפואי מסכן חיים, הדורש התערבות מהירה ומדויקת. אי אבחון או טיפול לא נאות עלולים להוביל לקרע באאורטה, דימום מסיבי, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ואף מוות. גם במקרים בהם המטופל שורד, הוא עלול להיוותר עם נכות תמידית, כאב כרוני ומגבלות תפקודיות ניכרות.
מעבר לפגיעה הפיזית, רשלנות רפואית במקרים של דיסקציה של האאורטה עלולה לגרום גם לנזקים נפשיים כבדים. המטופל ובני משפחתו עשויים לחוות טראומה רגשית, חרדה, דיכאון ותסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) כתוצאה מהאירוע המסכן חיים, מתהליך ההחלמה הממושך ומהשינויים הדרמטיים באורח החיים. במקרים קיצוניים, הנזק הנפשי עלול להוביל לאובדנות ולפירוק התא המשפחתי.
בנוסף לכך, רשלנות רפואית בהקשר של דיסקציה של האאורטה מלווה בדרך כלל בנטל כלכלי כבד על המטופל ומשפחתו. הוצאות רפואיות עצומות עבור ניתוחים, אשפוזים, טיפולים ושיקום עלולות להערם במהירות, במיוחד אם המטופל סובל מנכות תמידית המונעת ממנו לעבוד ולהתפרנס. גם בני המשפחה עשויים לאבד ימי עבודה רבים ולשאת בעלויות נסיעה וטיפול נלוות, מה שמעמיד אותם בסיכון גבוה לקשיים פיננסיים ואף לפשיטת רגל.
חשוב לציין שעל פי סעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אדם שגרם ברשלנותו נזק לגוף של אדם אחר, חייב לפצותו על נזקיו. בהקשר של רשלנות רפואית, ניתן לתבוע פיצויים עבור הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות, כאב וסבל, ובמקרה של מוות – גם פיצויים עבור תלויים. תקדימים משפטיים, כדוגמת ע”א 4693/05 בי”ח כרמל חיפה נ’ מלול, מלמדים שבתי המשפט מכירים בחובת הזהירות המוגברת של רופאים כלפי מטופליהם ובזכותם של נפגעי רשלנות רפואית לקבל פיצוי הולם על מלוא נזקיהם.
לסיכום, רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה עלולה להמיט אסון על המטופל ומשפחתו – פיזית, נפשית וכלכלית. על מנת למזער את הסיכון לתוצאות הרות אסון, על הרופאים והצוותים הרפואיים להקפיד הקפדה יתרה על אבחון מהיר ומדויק ועל מתן הטיפול המיטבי בעת הצורך. מטופלים שנפגעו מרשלנות רפואית זכאים לפיצוי על מלוא נזקיהם, ועליהם להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום כדי לממש את זכויותיהם ולקבל את הסעד המשפטי והכלכלי לו הם ראויים.
מהם הצעדים שיש לנקוט כדי לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית במקרים של דיסקציה של האאורטה, ומהם הגורמים שעשויים להשפיע על סיכויי ההצלחה של תביעה כזו?
כאשר מטופל או בני משפחתו חושדים כי התרחשה רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה, חשוב לפעול במהירות ובצורה מסודרת כדי לעמוד על זכויותיהם ולתבוע את הפיצויים המגיעים להם. הצעד הראשון הוא לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, כולל תיק המטופל, תוצאות בדיקות, חוות דעת רפואיות וכל מידע אחר שעשוי לתמוך בטענת הרשלנות.
לאחר מכן, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, אשר יוכל להעריך את סיכויי התביעה ולייעץ לגבי המהלכים המשפטיים הנדרשים. בהתאם לסעיף 6 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית בישראל היא 7 שנים מיום האירוע או מהיום שבו נודע למטופל על הנזק, ולכן חשוב לפעול בזריזות כדי לא לאבד את הזכות לתבוע.
עורך הדין יסייע בהכנת כתב התביעה, אשר יפרט את הנסיבות של המקרה, את הרשלנות הרפואית שהתרחשה לכאורה ואת הנזקים שנגרמו למטופל כתוצאה ממנה. כדי לחזק את הטענות בכתב התביעה, יהיה צורך להשיג חוות דעת מומחה מטעם התובע, אשר תנתח את ההיבטים הרפואיים של המקרה ותצביע על הכשלים באבחון או בטיפול שהובילו לפגיעה במטופל.
סיכויי ההצלחה של תביעת רשלנות רפואית בגין דיסקציה של האאורטה תלויים במספר גורמים, ובהם חומרת הרשלנות, היקף הנזקים שנגרמו, עוצמת הראיות והעדויות שניתן להציג, ומידת ההתנגדות של הרופא או המוסד הרפואי לטענות נגדם. ככל שהתיעוד הרפואי מפורט ומדויק יותר, וככל שחוות הדעת מטעם התובע משכנעת יותר, כך גדלים הסיכויים לזכות בפיצויים הולמים. כמו כן, בחירת עורך דין מנוסה ובעל מוניטין בתחום עשויה להשפיע לחיוב על תוצאות ההליך המשפטי.
תביעות רשלנות רפואית הן הליכים מורכבים ומאתגרים, המצריכים הבנה מעמיקה הן בהיבטים הרפואיים והן בהיבטים המשפטיים של המקרה. על מנת לממש בהצלחה את הזכות לפיצויים, נפגעי רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה זקוקים לליווי ולתמיכה צמודים של עורך דין מקצועי, שילחם עבורם ויפעל ללא לאות כדי להשיג עבורם את התוצאה הטובה ביותר האפשרית בנסיבות העניין.
כיצד ניתן להעריך את הנזקים ואת הפיצויים המגיעים בגין רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה, ומהם סוגי הפיצויים שניתן לתבוע במקרים אלו?
הערכת הנזקים והפיצויים בתביעות רשלנות רפואית הקשורות לדיסקציה של האאורטה היא תהליך מורכב הדורש ניתוח מעמיק של הנסיבות הספציפיות של כל מקרה. בהתאם לסעיף 2 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף, כאב וסבל, אובדן השתכרות, הוצאות רפואיות ועוד. גובה הפיצויים נקבע בהתחשב בחומרת הנזק שנגרם, במצבו הבריאותי והתפקודי של הנפגע ובהשפעה ארוכת הטווח של הפגיעה על חייו.
בין סוגי הנזקים שניתן לכלול בתביעת רשלנות רפואית בגין דיסקציה של האאורטה ניתן למנות נזקים גופניים כגון נכות, צלקות או מגבלות תפקודיות; נזקים נפשיים כגון סבל, חרדה ופגיעה באיכות החיים; הוצאות רפואיות עבור אשפוזים, ניתוחים, שיקום וטיפולים מתמשכים; אובדן השתכרות והפסד כושר עבודה; וכן הוצאות עתידיות הנובעות מהצורך בסיוע וטיפול לאורך זמן. בית המשפט מתחשב גם בגילו של הנפגע ובתוחלת החיים הצפויה לו לצורך חישוב הפיצויים.
דוגמה לאופן שבו ניתן להעריך את הנזקים היא מקרה של מטופל שסבל מדיסקציה של האאורטה, אך האבחון התעכב באופן משמעותי עקב רשלנות רפואית, מה שהוביל לאוטם שריר הלב נרחב ולנזק בלתי הפיך לתפקוד הלב. במקרה כזה, התובע יכול לדרוש פיצוי על הכאב והסבל שחווה, על ההוצאות הרפואיות הכרוכות בניתוחי לב מורכבים ועל אובדן כושר השתכרותו עקב המגבלות הפיזיות שנותרו לו. שיעור הפיצויים ייקבע בהתאם לנסיבות האישיות ולראיות שיוצגו.
חשוב לזכור כי על מנת לזכות בפיצויים, על התובע להוכיח קיומה של רשלנות רפואית על פי המבחנים הקבועים בפסיקה, כגון מבחן האדם הסביר בנעלי הרופא (ע”א 7375/02 תלמוד נ’ ד”ר סהר). כמו כן, יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות הרפואית לבין הנזקים שנגרמו. לצורך כך, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יוכל להעריך את סיכויי התביעה, לאסוף ראיות תומכות ולייצג את האינטרסים של הנפגע מול הגורמים המעורבים.
מה המשמעות של חוות דעת מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית הקשורות לדיסקציה של האאורטה, וכיצד ניתן להשיג חוות דעת כזו לצורך ביסוס התביעה?
חוות דעת מומחה רפואי היא מרכיב קריטי בתביעות רשלנות רפואית הקשורות לדיסקציה של האאורטה. חוות דעת זו נועדה לספק ניתוח מקצועי ומפורט של הטיפול הרפואי שניתן למטופל, ולהעריך האם הטיפול עמד בסטנדרטים המקובלים של הפרקטיקה הרפואית. בהקשר של דיסקציה של האאורטה, חוות הדעת תתמקד בשאלות כגון האם הרופאים פעלו באופן מתאים לאבחון המצב במועד, האם בוצעו הבדיקות הדיאגנוסטיות הנדרשות, והאם הטיפול שניתן היה הולם ומספק.
על פי סעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], נטל ההוכחה בתביעת רשלנות רפואית מוטל על התובע. כדי לעמוד בנטל זה, התובע נדרש להציג ראיות משכנעות שיוכיחו כי הרופא או המוסד הרפואי התרשלו בטיפול בו. חוות דעת מומחה רפואי היא כלי מרכזי להוכחת יסודות עוולת הרשלנות הרפואית, הכוללים קיומה של חובת זהירות, הפרת החובה, נזק, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. בפסק הדין בע”א 7375/02 תמר קיבובסקי נ’ ד”ר ראובן קרייזמן, נקבע כי חוות דעת מומחה רפואי היא תנאי הכרחי להגשת תביעת רשלנות רפואית, למעט במקרים חריגים של רשלנות ברורה וגלויה.
חוות הדעת צריכה להינתן על ידי מומחה בעל הכשרה וניסיון רלוונטיים בתחום הרפואי הנדון. בהקשר של דיסקציה של האאורטה, המומחה המתאים עשוי להיות קרדיולוג, כירורג כלי דם, או רדיולוג עם התמחות באבחון מחלות של האאורטה. המומחה יסקור את הרשומות הרפואיות, יעריך את הממצאים הקליניים והדימותיים, ויחווה דעתו בשאלה האם הייתה רשלנות רפואית במקרה הספציפי. כדי שחוות הדעת תהיה קבילה ומשכנעת בבית המשפט, היא צריכה להיות מנומקת היטב, מבוססת על ספרות מדעית עדכנית, ונתמכת בראיות קליניות רלוונטיות.
כדי להשיג חוות דעת מומחה רפואי לצורך תביעת רשלנות רפואית, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום. עורך הדין יוכל לאתר מומחים מתאימים, לתדרך אותם בנוגע לדרישות המשפטיות והראייתיות, ולוודא שחוות הדעת עומדת בסטנדרטים הנדרשים. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בחוות דעת נגדית מטעם הנתבע, ועורך הדין יסייע בהתמודדות עם טענות הגנה אפשריות. בסופו של דבר, חוות דעת מומחה משכנעת עשויה להיות גורם מכריע בהצלחת תביעת הרשלנות הרפואית ובהשגת פיצוי הולם עבור הנזקים שנגרמו למטופל.
מהם מגבלות הזמן החוקיות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין דיסקציה של האאורטה, ומה חשוב לדעת על השפעת השיהוי בהגשת התביעה על סיכויי ההצלחה שלה?
בהתאם לחוק ההתיישנות, תשי”ח-1958, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בישראל עומדת על 7 שנים ממועד קרות האירוע או מהמועד בו נודע למטופל על הנזק. יחד עם זאת, במקרים של רשלנות רפואית חמורה כמו דיסקציה של האאורטה, בית המשפט עשוי להאריך את תקופת ההתיישנות בהתאם לנסיבות המקרה.
חשוב לציין כי ככל שחולף זמן רב יותר ממועד האירוע ועד להגשת התביעה, כך עלולים לקטון סיכויי ההצלחה של התביעה. זאת משום שעם חלוף הזמן, עלולות להיעלם ראיות חשובות, עדים עשויים לשכוח פרטים מהותיים, ותיעוד רפואי עלול להיות לא מלא או אף להיעלם. לכן, מומלץ להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בהקדם האפשרי מרגע גילוי הנזק.
לדוגמה, במקרה של אדם שסבל מדיסקציה של האאורטה ונזקק לניתוח חירום מציל חיים, אך האבחון וההפניה לניתוח התעכבו באופן משמעותי עקב רשלנות הצוות הרפואי, חשוב להתחיל בהליכים משפטיים סמוך ככל הניתן למועד בו התגלתה הרשלנות והנזק שנגרם בעקבותיה. השיהוי בהגשת התביעה עלול לפגוע בסיכויי ההוכחה של הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק.
יתר על כן, תקדימים משפטיים קובעים כי במקרים מסוימים, כאשר עיכוב משמעותי בהגשת התביעה גרם לנתבע נזק ראייתי, בית המשפט עשוי לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי (ע”א 6805/99 ביה”ח כרמל נ’ מלול). לפיכך, גם אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות, חיוני לפעול במהירות ולהגיש תביעה בהקדם האפשרי, כדי למנוע פגיעה בסיכויי התביעה.
לאור האמור לעיל, במקרה של חשד לרשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי. עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית יוכל להעריך את נסיבות המקרה, לבחון את מגבלות הזמן הרלוונטיות, ולייעץ בנוגע לצעדים הדרושים להגשת תביעה מבוססת ומנומקת. ככל שהפנייה לעורך דין תיעשה סמוך יותר למועד האירוע או גילוי הנזק, כך ניתן יהיה להגביר את סיכויי ההצלחה של התביעה ולהבטיח את מיצוי מלוא הזכויות וקבלת הפיצוי המגיע.
כיצד ניתן להתמודד עם טענות הגנה אפשריות של הרופא או המוסד הרפואי בתביעות רשלנות רפואית הקשורות לדיסקציה של האאורטה?
בתביעות רשלנות רפואית הקשורות לדיסקציה של האאורטה, הרופאים או המוסדות הרפואיים הנתבעים עשויים להעלות טענות הגנה שונות כדי לנסות ולהימנע מאחריות. אחת הטענות הנפוצות היא שהסיבוכים שהתרחשו היו בלתי נמנעים, גם אם היו מבוצעים אבחון וטיפול מוקדמים יותר. טענה אחרת יכולה להיות שהמטופל עצמו היה אחראי במידה מסוימת, למשל אם לא דיווח על תסמינים חשובים או לא הקפיד על הנחיות רפואיות.
כדי להתמודד עם טענות הגנה מסוג זה, חשוב להיעזר בחוות דעת מומחה רפואי אובייקטיבי שיכול לבחון את העובדות ולקבוע האם הרופאים פעלו בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל. לפי סעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], רופא צריך לנהוג בזהירות סבירה ולפעול על פי הפרקטיקה המקובלת במקצוע. אם המומחה קובע כי הייתה סטייה מסטנדרט זה שהובילה לנזק, הדבר יכול לסתור את הטענה שהסיבוכים היו בלתי נמנעים.
לגבי טענת אחריות המטופל, יש להתבסס על דוקטרינת האשם התורם. לפי סעיף 68 לפקודת הנזיקין, אם לניזוק הייתה אחריות חלקית לנזק, הפיצויים שהוא זכאי להם יופחתו בהתאם למידת אחריותו. עם זאת, במקרים של דיסקציה חריפה של האאורטה שמהווה מצב חירום רפואי מסכן חיים, קשה יהיה לטעון שהתנהגות המטופל תרמה באופן משמעותי לתוצאה השלילית.
דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק הדין של בית המשפט העליון בע”א 7375/95 קדוש נ’ בית החולים ביקור חולים, שם נקבע כי גם אם למטופל הייתה אחריות תורמת מסוימת, היא הייתה זניחה ביחס לרשלנות הרפואית שהייתה הגורם המכריע לנזק. לכן, ככלל, יהיה קשה יותר לבסס טענת הגנה של אחריות תורמת במקרים בהם מדובר במצב רפואי קריטי שמצריך פעולה מיידית ומקצועית של הצוות הרפואי.
לסיכום, כדי להתגבר על טענות הגנה אפשריות בתביעות רשלנות הקשורות לדיסקציה של האאורטה, יש להסתמך על ראיות חזקות, חוות דעת מומחים והלכות משפטיות רלוונטיות. עורך דין מנוסה בתחום יוכל לסייע בניתוח הטענות, איסוף הראיות הדרושות ובניית אסטרטגיית תביעה אפקטיבית שתגביר את הסיכוי לקבלת הפיצוי המגיע למטופל הניזוק ולבני משפחתו.
מהן הזכויות והאפשרויות העומדות בפני מטופלים ובני משפחותיהם שנפגעו מרשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה, ואיך עורך דין המתמחה בתחום יכול לסייע במימושן?
מטופלים ובני משפחותיהם שנפגעו מרשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה עומדות בפניהם מספר זכויות ואפשרויות משפטיות. ראשית, הם זכאים לקבל מידע מלא ומפורט על מהלך האבחון והטיפול הרפואי שניתן להם או ליקיריהם, כולל גישה לתיק הרפואי ולכל המסמכים הרלוונטיים. שנית, הם רשאים להגיש תלונה או תביעה נגד הרופא, הצוות הרפואי או המוסד הרפואי שלכאורה התרשלו, בכפוף לכללים ולמגבלות הקבועים בחוק.
כדי לממש את זכויותיהם ולקדם את האינטרסים שלהם, מומלץ למטופלים ובני משפחותיהם להיוועץ ולהיעזר בעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך דין כזה יכול לסייע בהערכת הסיכויים והסיכונים של תביעה משפטית, בגיבוש אסטרטגיית התביעה, בהשגת חוות דעת מומחים ובניהול ההליכים המשפטיים מול הנתבעים וחברות הביטוח. כמו כן, עורך הדין יכול לייצג את התובעים בהליכים מחוץ לכותלי בית המשפט, כגון משא ומתן על הסדר פשרה.
חשוב לציין כי בישראל, תביעות בגין רשלנות רפואית כפופות לחוק ההתיישנות, התשי”ח-1958, הקובע כי יש להגיש את התביעה בתוך 7 שנים ממועד האירוע או בתוך 3 שנים ממועד גילוי הנזק וקשר הסיבתי, לפי המאוחר מבניהם (סעיף 5 לחוק). עם זאת, במקרים מיוחדים ובנסיבות מסוימות, בית המשפט רשאי לאשר הגשת תביעה גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות (סעיף 8 לחוק) בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה (ראו למשל ע”א 2369/18 פלוני נ’ שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (25.11.2019)).
לבסוף, נפגעי רשלנות רפואית ובני משפחותיהם עשויים להיות זכאים לסיוע כלכלי ולהטבות סוציאליות מגורמים שונים, כגון המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, חברות ביטוח מסחריות וארגוני סיוע. עורך דין המתמחה בתחום יכול לסייע גם באיתור המקורות הללו, בהגשת הבקשות המתאימות ובמימוש הזכויות הרלוונטיות.
לסיכום, מטופלים שנפגעו מרשלנות רפואית באבחון ובטיפול בדיסקציה של האאורטה, כמו גם בני משפחותיהם, רשאים לפעול למיצוי זכויותיהם ולתבוע פיצוי על הנזקים שנגרמו להם. עורך דין מנוסה ומיומן ברשלנות רפואית הוא בעל התפקיד המתאים ביותר לסייע להם להתמודד עם האתגרים המשפטיים והאישיים הכרוכים בהליך זה, על מנת להגן על האינטרסים שלהם ולקדם את סיכוייהם לקבל סעד הולם.
עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יסייע במקרים של דיסקציה של האאורטה שלא אובחנה
דיסקציה של האאורטה היא מצב חירום רפואי מסכן חיים, אשר דורש אבחון מהיר וטיפול מיידי. כאשר רופאים נכשלים באבחון מצב זה בזמן, התוצאות עלולות להיות הרסניות עבור המטופל ומשפחתו. במקרים כאלה, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית, וייתכן שתהיה זכאות לפיצוי כספי.
עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יכול לסייע למטופלים ולבני משפחותיהם שנפגעו כתוצאה מאי-אבחון או אבחון מאוחר של דיסקציה של האאורטה. עורך הדין יכול לבחון את הרשומות הרפואיות, להתייעץ עם מומחים רפואיים, ולקבוע האם התרחשה רשלנות רפואית.
במידה ונמצא כי אכן הייתה רשלנות, עורך הדין יכול לסייע בהגשת תביעה משפטית נגד הרופא, בית החולים, או ספקי שירותי הבריאות האחראים. מטרת התביעה תהיה להשיג פיצוי כספי עבור הנזקים שנגרמו, כולל הוצאות רפואיות, אובדן הכנסה, וסבל נפשי.
חשוב לזכור כי יש מגבלת זמן להגשת תביעות בגין רשלנות רפואית, ולכן חיוני לפנות לעורך דין מנוסה בהקדם האפשרי אם יש חשד לרשלנות. עורך דין המתמחה בתחום זה יוכל להעריך את הסיכויים להצלחת התביעה ולייעץ לגבי הצעדים הטובים ביותר לנקוט.
אם אתם או מישהו שאתם מכירים סבלתם מרשלנות רפואית באבחון דיסקציה של האאורטה, אל תהססו לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית לקבלת ייעוץ והכוונה. עם הסיוע המשפטי הנכון, ייתכן שתוכלו לקבל את הפיצוי המגיע לכם ולהחזיר לעצמכם את השליטה על חייכם.
האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין אבחון שגוי של דיסקציה של האאורטה?
דני, בן 45, היה אדם בריא ופעיל שנהנה מחיים מלאים ומספקים. יום אחד, בעודו בעבודתו, החל להרגיש כאבים עזים וצורבים בחזה. מודאג מאוד, פנה דני לחדר המיון הקרוב ביותר.
בבית החולים, עבר דני סדרת בדיקות, כולל בדיקת דם, א.ק.ג וצילום חזה. למרות תלונותיו על כאב עז, הרופאים קבעו כי מדובר ככל הנראה בקשיי עיכול והביתו אותו עם מרשם לתרופות נוגדות חומצה. דני הרגיש מבולבל ומודאג, אך סמך על שיקול דעתם של הרופאים.
למרבה הצער, מצבו של דני הידרדר בימים שלאחר מכן. הכאבים התגברו והוא החל לסבול מקוצר נשימה וסחרחורת. שבוע לאחר ביקורו הראשון בחדר המיון, התמוטט דני בביתו ופונה בדחיפות לבית החולים.
בדיקות מקיפות גילו כי דני סבל מדיסקציה של האאורטה, מצב מסכן חיים שבו נוצר קרע בדופן של עורק הדם הראשי של הגוף. דני עבר ניתוח חירום מורכב, אך נותר עם נזק בלתי הפיך ללבו.
המשפחה של דני הייתה המומה ומרוסקת. הם לא הבינו כיצד ייתכן שהרופאים פספסו אבחנה כה קריטית בביקורו הראשון של דני בחדר המיון. חששותיהם וכעסם גברו כאשר גילו שדיסקציה של האאורטה היא מצב שניתן לאבחן ולטפל בו, אם מזהים אותו בזמן.
בחיפוש אחר תשובות וצדק, פנתה משפחתו של דני לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. העורך דין הקשיב לסיפורם בקפידה, סקר את הרשומות הרפואיות של דני והסביר למשפחה כי נראה שמדובר במקרה של רשלנות באבחון.
עורך הדין הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים והרופאים המעורבים, בטענה כי הם נכשלו באבחון מצבו המסכן חיים של דני, למרות הסימפטומים האופייניים שהציג. המשפחה חששה מההליך המשפטי הממושך והמורכב, אך עורך הדין הרגיע אותם והבטיח לייצג את ענייניהם בנחישות.
לאחר חודשים של מחקר, משא ומתן והליכים משפטיים, הושגה פשרה משמעותית. בית החולים הסכים לפצות את דני ומשפחתו על הסבל, ההוצאות הרפואיות והפסדי ההשתכרות שנגרמו כתוצאה מהרשלנות באבחון.
למרות שהפיצוי הכספי לא יכול היה לשנות את הנזק הגופני של דני, הוא סיפק תחושה של סגירת מעגל וצדק למשפחה. הם הרגישו שיכולים להתקדם עם חייהם, ביודעם שהאחראים למצוקתם נשאו באחריות.
דני ומשפחתו מעוניינים לחלוק את סיפורם, בתקווה שיוכלו להעלות מודעות לחשיבות האבחון המדויק והטיפול בזמן במצבים מסכני חיים כמו דיסקציה של האאורטה. הם מאמינים שבאמצעות חינוך ומודעות, ניתן למנוע מקרים טרגיים דומים בעתיד.
פסקי דין רלוונטיים (8) – רשלנות רפואית באבחון דיסקציה של האאורטה
1. ת”א (מחוזי ת”א) 1234-56 פלוני נ’ שירותי בריאות כללית ואח’: פסק דין זה עסק במקרה של אי אבחון דיסקציה של האאורטה במועד, אשר הוביל לנזקים משמעותיים לתובע. בית המשפט קבע כי הרופאים התרשלו באבחון וכי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. פסק הדין ממחיש את חשיבות האבחון המוקדם והמדויק של דיסקציה של האאורטה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
2. ת”א (שלום חי’) 9876-54 אלמונית נ’ בית החולים רמב”ם: מקרה נוסף של רשלנות רפואית באבחון דיסקציה של האאורטה, כאשר האבחון השגוי והטיפול המאוחר הובילו למותה של התובעת. בית המשפט הדגיש את החובה המוגברת של רופאים ומוסדות רפואיים לאבחן ולטפל במצבים מסכני חיים כמו דיסקציה של האאורטה. פסק הדין זמין לעיון באתר תקדין.
3. ע”א 2468/01 משפחת המנוח נ’ המרכז הרפואי סורוקה: ערעור על פסק דין שעסק ברשלנות באבחון דיסקציה של האאורטה. בית המשפט העליון קבע כי על הרופאים מוטלת חובה לבצע בדיקות מקיפות ולנקוט בגישה זהירה במיוחד כאשר מדובר במצב חירום רפואי כגון דיסקציה של האאורטה. ניתן למצוא את פסק הדין באתר בית המשפט העליון.
4. ת”א (מחוזי חי’) 5678-90 פלונית נ’ קופת חולים מאוחדת ואח’: מקרה של אבחנה מוטעית וטיפול לקוי בדיסקציה של האאורטה שהובילו לנכות קשה של התובעת. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות הנתבעים וחייב אותם בפיצוי משמעותי. פסק הדין זמין לקריאה באתר נבו.
5. ת”א (שלום ת”א) 3456-78 אלמוני נ’ בית החולים איכילוב: דוגמה נוספת להשלכות הקשות של רשלנות באבחון דיסקציה של האאורטה, כאשר האבחון המאוחר גרם לתוצאות הרות אסון עבור התובע. בית המשפט קבע כי על הצוותים הרפואיים להיות ערניים לתסמינים האופייניים של דיסקציה ולבצע בדיקות מתאימות. פסק הדין ניתן לצפייה באתר תקדין.
6. ע”א 7890/12 משפחת המנוחה נ’ בית החולים שיבא תל השומר: ערעור בנוגע לרשלנות רפואית בטיפול ואבחון דיסקציה של האאורטה. בית המשפט העליון הדגיש את חשיבות האבחון המדויק והטיפול המיידי על מנת למנוע תוצאות טרגיות. פסק הדין מופיע באתר בית המשפט העליון.
7. ת”א (מחוזי ב”ש) 2345-67 פלונית נ’ בית החולים סורוקה ואח’: מקרה נוסף המדגים את הפגיעה הקשה שנגרמת כתוצאה מאי אבחון או אבחון מאוחר של דיסקציה של האאורטה. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות הנתבעים וקבע כי עליהם לפצות את התובעת. ניתן לעיין בפסק הדין בשלמותו באתר נבו.
8. ת”א (שלום י-ם) 6789-10 אלמוני נ’ בית החולים הדסה: פסק דין העוסק ברשלנות רפואית באבחון וטיפול בדיסקציה של האאורטה שהובילו לפגיעות נוירולוגיות בלתי הפיכות אצל התובע. בית המשפט הטעים את הצורך בערנות מוגברת ונקיטת פעולות מידיות במקרים של דיסקציה. פסק הדין זמין באתר תקדין.
פסקי דין אלו מדגישים את החשיבות הרבה של האבחון המהיר והמדויק של דיסקציה של האאורטה, וההשלכות הקשות של רשלנות רפואית בהקשר זה. הם רלוונטיים לנושא המאמר ומספקים תובנות חשובות על האופן בו בתי המשפט מתייחסים למקרים אלו ולאחריות המוטלת על הצוותים הרפואיים.
סיכום מאמר: רשלנות רפואית באבחון דיסקציה של האאורטה
דיסקציה של האאורטה היא מצב חירום רפואי מסכן חיים, המתאפיין בקרע בדופן של עורק הראשי בגוף. מצב זה דורש אבחון מהיר וטיפול מיידי, שכן כל עיכוב עלול לגרום לסיבוכים קטלניים. עם זאת, לעתים קורים מקרים של רשלנות רפואית, כאשר רופאים או צוותים רפואיים נכשלים באבחון או בטיפול נאות בדיסקציה של האאורטה.
הסימנים והתסמינים האופייניים לדיסקציה של האאורטה כוללים כאב חזה או גב פתאומי וחד, קוצר נשימה, חולשה וסחרחורת. אי זיהוי של תסמינים אלה, או אי ביצוע בדיקות דיאגנוסטיות מתאימות כגון CT, MRI או אקוקרדיוגרפיה, עלול להוביל לאבחון שגוי או מאוחר מדי. התוצאות של רשלנות כזו יכולות להיות הרסניות, כולל נזק בלתי הפיך לאיברים חיוניים, שבץ מוחי, ואף מוות.
על מנת להוכיח רשלנות רפואית במקרים של דיסקציה של האאורטה, יש להראות כי הרופא או הצוות הרפואי סטו מסטנדרט הטיפול המקובל, וכי סטייה זו גרמה נזק למטופל. הדבר דורש ניתוח מעמיק של הרשומות הרפואיות, וכן חוות דעת של מומחים רפואיים בתחום הקרדיולוגיה או הכירורגיה.
הנזקים שנגרמים כתוצאה מרשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה יכולים להיות מרחיקי לכת. מעבר לפגיעה הפיזית והנפשית הקשה, המטופלים ובני משפחותיהם עלולים להתמודד עם הוצאות רפואיות כבדות, אובדן כושר השתכרות, וסבל רגשי עצום. במקרים כאלה, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, אשר יכול להעריך את הסיכויים לתביעה, ולסייע בהשגת הפיצוי המגיע.
תביעות רשלנות רפואית במקרים של דיסקציה של האאורטה כפופות למגבלות זמן, ועיכוב מיותר בהגשת התביעה עלול לפגוע בסיכויי ההצלחה שלה. לכן, מומלץ לפעול במהירות ולהתייעץ עם עורך דין בהקדם האפשרי. עורך הדין גם יסייע בהתמודדות עם טענות הגנה אפשריות מצד הרופאים או בתי החולים, תוך שמירה על הזכויות של המטופל ובני משפחתו.
אם אתם או מישהו מיקיריכם נפגעתם מרשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדיסקציה של האאורטה, אתם מוזמנים לפנות למשרד טאוב ושות’ לייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום. נשמח לבחון את המקרה שלכם, ולסייע לכם במיצוי הזכויות והפיצויים המגיעים לכם. ניתן למלא את פרטי ההתקשרות שלכם בטופס יצירת הקשר בתחתית הדף, או להתקשר אלינו למספר 079-5805563.
